כתבת עריכה!אקדחים מטיטניום


מאת: גבי שטיינהרדט

 

הביקוש לאקדחים קלי משקל הביא יצרנים רבים לבחון חומרים השונים מברזל או פלדה היכולים לשמש בבניית חלקים שונים באקדח.   השימוש בפולימרים (פלסטיק) נפוץ מאד כיום ויחד עם זאת מסתמנת מגמה הבוחנת יצור אקדחים קלים מסגסוגות מתכת קלות.

 

מספר יצרנים שהחלו ליצר אקדחים עם חלקים עשויים מטיטניום הם סמית ווסון, טאורוס, Strayer Voigt, STI.  באופן כללי הדעה הרווחת בשוק היא שאקדחים אלו נועדו בעיקר לנשיאה ופחות לירי כי תוחלת החיים שלהם היא בסביבות 20,000 כדור, והסיבה לתוחלת החיים הקצרה נעוצה בתכונות סגסוגת הטיטניום בה עושים היצרנים שימוש. 

 

טיטניום טהור אכן קשה בהרבה מפלדה, ולמעשה סגסוגות מסוימות של טיטניום (Titanium Carbide) הן השניות בקשיותן בעולם אחרי יהלומים.  טיטניום קלה בערך ב-50% מפלדה (Steel), אבל ברמות טוהר גבוהות היא פריכה ביותר. היא גם קשה (Hard) מאד ברמות טוהר גבוהות כך שקשה לעבד אותה.  הפתרון הינו ביצירת סגסוגת. על מנת לשמר את קלות המשקל ולמנוע פריכות, מוסיפים היצרנים לטיטניום מתכות שונות כמו טונגסטן, בורון, מגנזיום, כרום ועוד.


סולם רוקוול (
Rockwell scale) משמש למדידת קשיות (Hardness) במתכות.   בהתאם לצרכים מביא היצרן את סגסוגת המגנזיום לרמת קושי של 42-44 בסולם Rockwell כי כל ערך מעל זה יצור מתכת פריכה מדי.  וכאן שורש הבעיה כי כאשר מורידים את הפריכות מורידים גם את רמת הקושי, אבל עדיין קיבלנו סגסוגת מתכת קלה ביותר.


חלקים מסוימים של האקדח כגון ההדק, צירים, ברגים,שן חולצת ובמיוחד הפטיש צריכים להיות ברמת קושי של 52-54
Rockwell, ולכן מייצרים חלקים אלו מפלדות כרום-מוליבידניום קשות שמתאימות יותר לחלקים אלו שעוברים עומסים גדולים. 


אין אקדחים העשויים מטיטניום טהור; ולדוגמה, חלקים שונים באקדחים של טאורוס בנויים מסגסוגות שונות(!) של טיטניום, וחלקים פנימיים אחרים עשויים מפלדה.  טיטניום לא מחלידה אבל הסגסוגות שבשימוש ביצור אקדחים גמישות יותר מפלדה. כלומר, קנה מטיטניום יתרחב עם הזמן.  על מנת לפתור בעיה זו בונים קנה מטיטניום עם שרוול פנימי מפלדה, אבל עדיין אחרי 20,000 הקנה לא יהיה מדויק ולא תהיה אטימת גזים מלאה.  בקיצור, קיבלנו אקדח קל מאד שבנוי לנשיאה אבל עם אורך חיים נמוך מדגם מקביל עשוי מפלדה.


טיטניום היא מתכת זמינה, מאוד זולה ואפילו הסגסוגות שלה לא יקרות מדי ולכן מחירי אקדחים עשויים מטיטניום עדיין קצת יותר גבוהים משל דגמים מקבילים בגלל פסי יצור מצומצמים (יתרונות לגודל) ועלויות עיבוד (
tooling) גבוהות יותר.


היתרון באקדח טיטניום הינו שאפשר לקחת חלקים שבאופן מסורתי עשויים מפלדה ולעשות אותם מטיטניום. לדוגמה, אקדח גלוק היה שוקל עד 30% פחות אם הינו שומרים על גוף פולימרי ומרכיבים עליו מחלק מטיטניום במקום פלדה כפי שכיום.


עם טיטניום ומתכות אחרות ניתן בקלות ליצר אקדח חצי אוטומטי ששוקל הרבה מתחת ל-500 גרם.  באקדח תופי היתרון בא עוד יותר לבידי ביטוי ולדוגמה, לסמית ווסון יש סדרת אקדחי תופי קלים הנקראת
AirLite. סדרת אקדחים זו מיוצרת מסגסוגות אלומיניום, טיטניום וחלקי פלדה.


לסיכום, אקדחי טיטניום מיועדים לנשיאה מתמדת וממושכת בגלל קלות משקלן ועמידותם לקורוזיה או חומצות גוף וכדומה.  לא צריך לשמן אותם. היצרנים ממליצים לשאת אקדחים אלו כשהם יבשים לחלוטין.

 

הערות ותגובות

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.  המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות © 2003