כתבה מקורית!אמינות האקדח ותפקוד היורה

 

מאת: גבי שטיינהרדט

 

מבוא ורקע

רבים הם הדיונים בנושא מהות כושר עצירה והדרכים להעצמתו.  דיונים אלו יצרו ביקושים אשר הביאו בעשרים שנה האחרונות את יצרני כלי ירייה להגביר שיווק אמצעים כגון קליעים מיוחדים ותחמושת עתירת לחץ, על מנת לספק ליורה יכולת משמעותית יותר לעצירת תוקף.

נושא כושר עצירה הינו מורכב ביותר ויש מספר תפיסות להגדרת ואמידת כוח עצירה אולם הנקודה חשובה ביותר שיש לתת עליה את הדעת היא שכושר עצירה בא לידי ביטוי רק כאשר האקדח עובד וכאשר פוגעים.  אמינות האקדח היא זו שגורמת לאקדח לפעול ומיומנות היורה היא זו שמביאה לפגיעה במטרה; ובסקירה זו ידונו השפעתם של אותם אמצעים (קליעים מיוחדים ותחמושת עתירת לחץ) על גורם אמינות האקדח וגורם תפקוד היורה.  סקירה ספציפית זו כורכת בתוכה באופן מפורש דעות ועובדות שונות, ויש להתייחס אליהן בהיבט זה.

 

 


השפעות אמצעים מיוחדים על אמינות האקדח

קליעיםקליעים מיוחדים - מרבית האקדחים המודרניים נבנו לעבודה עם קליע מסוג  (Full Metal Jacket) FMJמסיבות היסטוריות, צבאיות, זמינות יצור ואמינות, ואין סוג קליע יותר אמין מ-FMJ בתפקוד בתוך מנגנון כלי ירייה.  קליעFMJ  בנוי מליבת עופרת מצופה במעטפת פליז אשר אמורה לשמור על צורת הקליע ולהעניק לו תכונות חלקלקות בעת תנועתו בתוך מנגנון הפעולה של כלי ירייה חצי אוטומטי. קליע FMJ אינו משנה את צורתו בעת פגיעה במטרה ולעיתים הוא יחדור אותה במלואה וימשיך במעופו, דבר המביא לכך שחלק מאנרגית הקליע אינה מועברת במלואה אל המטרה.  לפיכך, קליע מסוג FMJ אינו מוערך כטוב ביותר מבחינת כוח עצירה.

קליע מסוג (Jacketed Hollow Point) JHP מורכב אף הוא מליבת עופרת ומעטפת דקה מסגסוגת נחושת, אולם יש לו ראש קטום וחלל קטן בקצהו.  קליע JHP נועד להתרחב בעת פגיעה עד כדי כפליים מקוטרו, וזה גורם לטראומה ופציעה קשה.  כיוון שרמת החדירות של קליע JHP נמוכה, יוצר מצב כי מרבית מאנרגית הקליע מועברת אל המטרה בעת פגיעה.  אין עוררין כי קליע מסוג JHP הוא הטוב ביותר כיום מבחינת יכולת כוח עצירה.

 

קליעיJHP  היו קיימים עוד מתחילת המאה הקודמת וכבר אז נתגלו עימם, לעיתים, בעיות הזנה שונות באקדחים חצי אוטומטים.  הסיבה הייתה שזווית טס ההזנה ומבנה בית הבליעה נבנו והותאמו לקיים תפקוד אמין עם תחמושת FMJ אך הם לא היו מותאמים בכדי לקלוט היטב את הצורה השונה של תחמושת JHP.  כתוצאה ממצב זה קמה תעשיה שלמה בארה"ב, במיוחד עם אקדחים בסגנון 1911, של נָשַקים שעשו עבודות התאמה לאקדחים בכדי להכשירם לספק אמינות גבוהה יותר עם תחמושת JHP.

בתחילת שנות השמונים החלו יותר ויותר כוחות משטרה בארה"ב, לנפק באופן רשמי לשוטרים אקדחי שירות חצי אוטומטים במקום אקדחי תופי כפי שהיה מקובל עד אז באופן מסורתי.  השוטרים התאמנו עם תחמושת FMJ אך יחד עם זאת נשאו עימם תחמושת JHP מבצעית. הניסיון המצטבר הביא לכך שלקראת סוף שנות השמונים התגבשה הכרה ברורה כי תחמושת JHP עלולה לגרום למעצורים באקדחים שירות חצי אוטומטים שונים וכתוצאה מכך נולדה האמרה "תחמושת טובה+ אקדח טוב=שילוב גרוע".

בכדי לתקן מצב זה שינו בתחילת שנות התשעים מרבית יצרני אקדחי השירות חלקים במבנה מנגנון ההזנה באקדחים שלהם על מנת שאלו יוכלו להזין ביתר קלות את כדורי ה-JHP.  כל אקדחי השירות המודרניים המיוצרים כיום אמורים להזין בבטחה תחמושת JHP אולם אין לקחת הבטחה זו כעובדה מוגמרת וחייבים לבדוק באופן מעשי תפקוד תחמושת מסוימת עם אקדח מסוים.  לעיתים נדירות יש גם מחסניות אשר אינם מתפקדות טוב עם תחמושת JHP, ואז צריך לבדוק אם בעיה זו פתירה ע"י החלפת דגם מחסניות או מעבר לתחמושת JHP מיצרן אחר.  קיימת בעיתיות יותר גדולה באמינות כאשר משתמשים בתחמושת עם קליעים מסוג (Semi Jacketed Hollow Point) SJHP וזאת כי לקליעים אלו קצה רך מעופרת שיכול להימעך בתוך מנגנון האקדח וזה עלול להביא למעצור.

כיום באקדחים חדשים הסיכוי למעצורים עם כדורי JHP הינו מזערי בגלל שיפורי מבנה ועדכונים אחרים, אולם עדיין חלוקות הדעות אם אותו סיכוי גדול יותר מהסיכוי למעצור עם כדור FMJ.  ישנם שיטענו שהסיכוי למעצור זהה בין שני סוגי הכדורים ויש כאלו שיטענו שלא.

 

תחמושת עתירת לחצים - תחמושת זו הינה דרך נוספת להעצמת מקדם כושר העצירה באמצעות יצירת קליע מהיר יותר.  לכאורה מצטייר פתרון מצוין - קליע FMJ בתחמיש +P (אמין בהזנה וגם חזק יותר), אולם לתחמושת עתירת לחצים השפעה מכרעת על אורך חיי אקדח...

לדוגמה, מקובל להניח כי אורך חיי אקדח FN תיקני נע בסביבות 30,000-50,000 כדורים רגילים.  כאשר יורים אך ורק תחמושת +P אשר יוצרת לחץ בבית הבליעה ב-10% יותר מתחמיש תיקני, מעריכים כי אורך חיי אקדח ה-FN יורד אל 15,000 כדור.

כאשר יורים באקדח רק תחמושת עתירת לחץ מסוג +P+, מתחילים להסתמן בבירור לאחר ירי של לפחות 300 כדורים תופעות בלאי ושחיקה.  מאותה נקודה יש סיכוי הולך וגדל לשבירת או התפרקות חלקים, אך גם אפשרי שהאקדח ירה עוד אלפי כדורים כאלו ללא בעיה.  בכל מקרה, ברור ששימוש בתחמושת עתירת לחצים מקרבת את האקדח אל סף הכשל שלו ומאד רצוי שסף הכשל לא יבוא לידי מימוש בזמן אירוע אמת.

 

 


אמינות מערכת הירי ותפקוד היורה

קליעים מיוחדים - לאור האמור לעייל על המגבלות האפשריות של קליעים מיוחדים נשאלת השאלה "האם כדאי להתאמן עם תחמושת FMJ, אך לשאת תחמושת JHP ביום יום לשם הגנה עצמית"?

אין הבדל בתחושת הירי שהיורה חש כאשר הוא יורה תחמושת JHP או FMJ.  ההבדל היחידי הוא ברמת האמינות המתקבלת בשימוש בתחמושת JHP וזה גורם סובייקטיבי התלוי בסוג האקדח ובסוג התחמושת.  הקביעה אם קיים סיכון/סיכוי (משמעותי, זניח או אפסי) למעצורים כתוצאה משימוש בתחמושת JHP נתונה בידי היורה וכפופה לניסיונו האישי.  הדעה הרווחת היא שיש לירות לפחות מאה כדורים מתחמושת מסוימת עם אקדח מסוים בכדי לוודא ששניהם עובדים יחד באופן תקין.  בהתבסס על המלצה זו, נעשו הרבה ניסויים לא רשמיים בהם מצאו שוֹנוּת תפקוד מובהקת עם סוגי תחמושת שונה.  לדוגמה, בניסוי מוגדר מצאו כי תחמושת JHP מיצרן אחד הביאה ל-20% מעצורים באקדח מסוים בעוד שתחמושת JHP מיצרן אחר לא גרמה למעצור אחד באותו אקדח.

 

תחמושת עתירת לחצים - שינוי רכיב במערכת ירי לאחר שנרכשה עימה כבר רמת מיומנות בעקבות אימון ממושך, יכול להביא לשינוי מידי בביצועים.  לדוגמה, ירי בתחמושת חזקה מסוג +P יכול להביא לקפיצת לוע מוגברת אשר יתכן והיורה אינו מורגל לה.

בזמן אירוע אמת רצוי מאד כי לא תופענה לפתע תחושות ירי חדשות או קיצוניות אליהן יצטרך היורה להסתגל.  לכן נשאלת השאלה "האם כדאי לשאת אל אירוע אמת תחמושת שונה מהותית, שלא התאמנו עימה באופן סדיר, והיכולה להשפיע על ביצועי ירי"?.  התשובה ההגיונית היא לא, אבל תוצר תשובה זו היא שאלת משנה - "האם כדאי אם כך להתאמן באופן סדיר עם תחמושת +P בהנחה שזו תהיה התחמושת המבצעית שהיורה נושא יום יום"?  לפי ההסבר שניתן בפרק הקודם, ברור שלא ניתן (ואף לא רצוי) להתאמן באופן סדיר במרבית אקדחי השרות עם תחמושת עתירת לחצים מכל סוג שהוא בגלל השפעותיה על אורך חיי האקדח, מה גם שעלות תחמושת עתירת לחץ גבוה ממחיר תחמושת רגילה.

 

 


מיומנות הפגיעה

על מנת שתנועה כלשהי תהפוך לטבעית, על בן-אדם לחזור עליה בין 3000-5000 פעמים.  זה נכון לגביי כל מיומנות נרכשת כמו נגינה בפסנתר, משחק טניס... וגם ירי באקדח.  בהנחה שאדם מבצע אימון ירי שבועי של לפחות 50 כדור ומכיוון שיש 52 שבועות בשנה, אזי יוצא שגם אם אדם יתאמן כל שבוע במשך שנה שלמה, עדיין הוא יהיה ברמת החוסם התחתון של מספר החזרות הנדרש בכדי להגיע לרמת מיומנות טובה של ירי מהיר מדויק.  זאת הסיבה שמקובל להניח כי לוקח לאדם בערך שנתיים של אימונים סדירים בכדי להגיע לרמת מיומנות נרכשת המבטיחה סיכויי פגיעה גבוהים.

אבל גם זה לא מספיק להגנה עצמית כי התפקוד הינו תלוי תרחיש.  כלומר, לירות על מטרות נייר ממצב נייח ולאחר תדרוך והכנה; אינה הדרך האופטימאלית ביותר להקניית מיומנות לצורך הישרדות.  מצבי אמת מבטאים את עצמם בשלל נסיבות הכי לא נוחות שאפשר והמרוחקות קיצונית מתרגול קליעה במטווח.  מצבי אמת יכולים להופיע בזמן נסיעה, לאחר מאמץ, בזמן אכילה; או תוך כדי שינה, נהיגה, ישיבה... ועוד, ולקראת מצבים אלו יש להתכונן.  המסקנה היא שצריך לבצע תרגול סדיר לאורך תקופה ארוכה אך לנסות לדמות תרחישים מציאותיים ככל הניתן בכפיפות לכללי הבטיחות, בכדי להגיע לרמת מיומנות שתבטיח פגיעה בתוקף באירוע זמן אמת.

 

כשמתאמנים בירי לשם הגנה עצמית, צריך להתאמן עם אותה מערכת ירי (אקדח, מחסניות, נרתיק, פונדה וסוג תחמושת (יצרן, משקל קליע, סוג קליע)) אשר הולכים לשאת ביום יום.  הסיבות נעות מיצירת תחושת ביטחון של היורה בתפקוד מערכת הירי שלו, זיהוי תקלות ובעיות אמינות מבעוד מועד, וכלה ביצירת שחיקה רצויה בין כל חלקי המערכת שמבטיחה תפקוד תקין.

 

 


סיכום

כאשר מתאמנים ויורים מאות או אלפי כדורים מסוג מסוים, היורה וגם האקדח "מתרגלים" אליהם.  רמת האמינות שהיורה מכיר לגביי האקדח שלו מבוססת בדרך כלל על תחמושת תקנית עם קליע רגיל (FMJ) שהוא יורה סדיר במטווח.  כל שינוי קטן במשוואת הירי עלול להביא לתוצאות שונות ואירוע אמת אינו הרגע הנכון לגלות את אפקט השינוי.

המסקנה היא שכל חישובי הכדאיות בבחירת: כלי הירי, סוג התחמושת, ומשטר האימונים; חייבים לאזן בתוכם שיקולי כוח עצירה אך גם להביא למקסימום את רמת אמינות הכלי ותפקוד היורה, בכדי להבטיח ניצחון בזירת עימות בזמן אירוע אמת.  ההחלטה מה וכיצד לעשות זאת היא החלטה אישית הנתונה בלבד בידי היורה.

 

הערות ותגובות

 

 

תחמושת וקליעים

 

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.  המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות © 2003