כתבה מקורית!מאירועי מיאמי ועד תחמיש העָשַרה מילימטר

 

מאת: גבי שטיינהרדט

 

מבוא ורקע

ביום שישי ה-11 באפריל, 1986, ארע במיאמי, פלורידה בשעה 9:45 בבוקר, קרב יריות בין סוכני הבולשת הפדראלית האמריקאית (F.B.I) לזוג פושעים.  תוצאות הקרב היו שני הרוגים וחמישה פצועים קשה לכוחות הבולשת, ומותם של שני הפושעים.  אירוע דרמטי זה שנחקר ונידון אלפי פעמים במהלך השנים ועד היום, מהווה נקודת תפנית בזמנים המודרניים בכל הקשור להבנת ופיתוח תחמושת אקדחים ונושא "כוח עצירה".  סקירה זו מציגה את הרקע העובדתי והשלכות תקרית ירי זו לשם הכרות בסיסית עימה. 

 

 

הפושעים

מייקל לי פלאט וידידו ויליאם ראלס מאטיקס (Michael Lee Platt, William Russell Matix) שירתו בצבא ארה"ב בתפקידים שונים.

פלאט (32) החסון היה אתלט מחונן ושרת כצנחן ואילו מאטיקס (34) הצנום היה טבח ואפסנאי, אך בשלב מסוים הם שרתו יחד באותה יחידת משטרה צבאית ושם הפכו לידידים.  שניהם היו מאומנים היטב כחיילים קרביים לכל דבר ובעלי ידע עשיר, ניסיון והבנה בכלי נשק.

לאחר שחרורם מהצבא ניסו יחד את מזלם בהקמת חברה לגננות וגם עסק למכונות ממכר משקאות, אך כאשר עסקים אלו כשלו פנו השניים לבצע מעשי שוד מזוין אלימים במיוחד בהם עשו שימוש רב בכוח אש.  באחד ממקרי השוד רצחו בדם קר וללא סיבה איש אבטחה של מכונית משוריינת בעודו שוכב על הקרקע.

מאטיקס ופלאט אגרו באמצעות רכישה, שוד או גניבה כלי נשק חזקים ואיכותיים, ודאגו לשמור על רמת מוכנות גבוהה באמצעות אימונים סדירים בהם ירו בממוצע מעל אלף כדורים בשבוע.  במהלך תקרית הירי עם כוחות הבולשת היה מאטיקס חמוש ברובה כדוריות מופעל מחלק של סמית ווסון בקוטר 12, פלאט החזיק רובה קרבין תוצרת רוגר מסוג Mini-14 בקוטר 5.56 מ"מ מצויד במחסנית עם 30 כדורים, ושניהם נשאו כל אחד אקדח תופי בקליבר 357. מגנום טעון בתחמושת חזקה.

 

יש לציין שמאטיקס וגם פלאט היו חשודים עיקריים ברצח נשותיהם הראשונות – רציחות שלא פוענחו עד היום.

 

 

תקרית הירי

ג'רי דאבביום התקרית זוהו מאטקיס ופלאט נוסעים ברכב גנוב מדגם שברולט מונטה-קארלו.  למרות שסוכני הבולשת ראו מבעוד מועד ששני הפושעים חמושים היטב, הם בחרו לנגוח ברכב הפושעים ולהביא לעצירתו בכדי שאלו לא יעלו על הכביש המהיר ויברחו.  סוכני הבולשת היו חמושים באקדחים מסוג תופי בקוטר 38. ספיישל תוצרת סמית ווסון ואקדחים חצי-אוטומטים בקוטר 9 מ"מ, גם הם תוצרת סמית ווסון.

הפקודה ניתנה ורכבם של הפושעים נינגח ונעצר.

מתוך השברולט מונטה-קארלו נורתה מיד אש תופת ותוך שניות הבינו סוכני הבולשת כי מולם נמצאים שני יריבים קשוחים, חזקים ואימתניים הנכונים לנהל קרב עד המוות.  מאטיקס ספג בתחילת הקרב קליע 38. ספיישל P+ בלחי וכנראה איבד את ההכרה בעקבות כך לדקה או שתיים, אולם לאחר מכן שבה אליו הכרתו והוא נע בזירת האירוע אך הוא לא ירה יותר מפעם אחת ברובה הכדוריות שלו.  מאטיקס נורה סה"כ שש פעמים ומת רק בסוף הקרב.

בנימין גרוגןפלאט ספג בתחילת הקרב כדור 9 מ"מ שנעצר קרוב מאד לליבו אך הוא המשיך לתפקד באופן מלא למשך כל הקרב ובאמצעות רובה ה-Mini-14 פצע קשה חמישה סוכנים והרג שנים מהם - בנימין גרוגן (53) וג'רי דאב (30) (Benjamin Grogan, Jerry Dove).  תמונות הסוכנים שנהרגו מופיעות בצד שמאל ונלקחו מאתר ההנצחה של הבולשת הפדראלית.

פלאט מת רק בסוף הקרב לאחר שנורה סה"כ שנים עשר פעמים.  הקרב כולו ארך כארבע דקות תמימות ובמהלכו נורו סך הכול מעל מאה וחמישים יריות.

 

 

מפגש אסכולות

יותר מכל דבר אחר היה קרב הירי במיאמי סידרה של "מפגשים" בין תפיסות ותרבויות שונות, לרוב מנוגדות באופן קיצוני.

  ·תרבות והלך מחשבה - תפיסת העולם הצבאית גורסת כי לקיחת אבדות והקרבת חיילים היא חלק מהשגת יעדים.  מאז ומתמיד פעל הצבא לפי תפיסה כי יש רמה סבירה ומקובלת של נפגעים, הרוגים או פצועים, בעת ביצוע משימות קרביות.  תפיסת עולם של הקרבה (כמו זו בצבא) אינה קיימת באזרחות בשום גוף ממוסד.  מאטיקס ופלאט אומנו, חשבו ופעלו כחיילים תוך הקרבה עצמית ודבקות לשם השגת מטרתם, ואילו סוכני הבולשת פעלו כשלוחים של הציבור ללא אותה מנטליות ולפיכך התנהגו אחרת.

  ·תורות לחימה - פלאט פעל לפי שיטת עבודה בה "האש שאתה יוצר היא המחסה שלך".  בשילוב עם תפיסה זו הסתער פלאט לעבר מקורות הירי שפנו לעברו ונטרל אותם זה אחר זה.  ההבדל המהותי בתורות הלחימה שמומשו ע"י שני הצדדים היה בעוד פלאט מיישם את מה שלמד בצבא כשהוא ממטיר אש ומסתער, נטלו סוכני הבולשת מחסה מאחורי מכוניות ועצים וירו ירי בודד ומדויק.  לא יכול היה להיות ניגוד יותר קיצוני בתורות לחימה.

  ·כלי נשק – בעוד הפושעים ירו ברובים חזקים בעלי קיבולת גבוהה ובקליברים מוכחים, עשו סוכני הבולשת שימוש באקדחים קצרי קנה בקליברים נמוכים יותר משל הפושעים ובעלי קיבולת תחמישים נמוכה.  הפער בין סוגי הנשקים צורם ביותר.

  ·תחמושת – מאטיקס ופלאט נשאו באקדחיהם תחמישי 38. ספיישל P+ וגם 357. מגנום עם קליעי חוד חלול.  סוכני הבולשת נשאו תחמושת תקנית מסוג 38. ספיישל P+ עם קליע חוד חלול, ותחמישי 9 מ"מ עם קליע חוד חלול במשקל 115 גריין.  באופן אירוני נשאו שני הצדדים את אותה תחמושת תוצרת וינצסטר עם קליעים שנמכרו תחת השם "קצה מוכסף" (Slivertip), אולם עיקר יתרונם של הפושעים בא לידי ביטוי בכך שהחזיקו כלי ירייה בקוטר 5.56 מ"מ שהינו תחמיש צבאי העדיף על כל תחמיש מקובל לאקדחים.

  ·נהלים - נוהל העבודה של הבולשת באותם ימים גרס כי פושעים יעדיפו להיכנע כאשר יראו מולם כוחות בעדיפות מספרית.  הנחה זו הייתה גם בבסיס ההחלטה לנגוח ברכבם של הפושעים, אולם מאטיקס ופלאט לא היו פושעים רגילים ולא היו מודעים שהם צריכים לנהוג לפי הנהלים של הבולשת.  התוצאה הייתה נוראה.

 

 

שאלות שלאחר מעשה

בחינת אירוע זה מעלה מיידית מספר שאלות עקרוניות שכמעט כולן נסבות סביב תפקוד האנשים באירוע לאחר שנפגעו, וכלי הירייה שברשותם.

כיצד יכל פלאט להמשיך ולהלחם ארבע דקות תמימות לאחר שנורה שנים עשר פעמים, כשחלק מהפגיעות בעלות משמעות סופנית?  כיצד יכל מאטיקס להתאושש לאחר כדקה מפגיעת קליע חוד חלול מסוג 38. ספיישל P+ בפניו, ולהמשיך לנוע בזירת האירוע?  כיצד יכל סוכן הבולשת אדמונדו מיראלס שנפצע קשה ע"י קליע 5.56 מ"מ בזרועו להמשיך ליצר אש ולירות בפושעים?  כיצד יכלו חלק מסוכני הבולשת האחרים לתפקד למרות שנפצעו קשה ומדוע חלק אחר מהסוכנים הפסיק לתפקד לאחר שנורה?

 

אכן שאלות קשות ביותר אשר באופן תמציתי ניתן לרכז אותן לשתי שאלות יסוד:

  ·מדוע לא חדלו כל האנשים האלו לבצע את מעשיהם אחר שנורו?  מדוע לא נעצרו?

  ·מה צריך לעשות על מנת שיהיה לקליבר מסוים "כוח עצירה" על מנת לגרום לאנשים לחדול ממעשיהם ולהפסיק להלחם?

 

 

החיפוש אחר תשובות

לאחר האירוע נקטה הבולשת הפדראלית האמריקאית במספר צעדים שמטרתם הייתה לנסות ולהבין יותר טוב את אשר קרה ולהפיק לקחים ומסקנות בכדי למנוע הישנות אירועים כאלו.  דוח ארוך וממצה של התקרית נכתב ע"י חוקרים מוסמכים, שיחזור מוסרט של האירוע הופק ובשנת 1987 ארגנה הבולשת כנס בנושא בליסטיקה סופית בו העלו מומחים שונים השערות והסברים לשאלות שהתעוררו בתקרית הירי.

שמות כמו דר. פאקלר, מסאד אייוב, מארשל וסאנו, ורבים אחרים נכנסו לתודעת קהילת היורים כברי סמכא לתחום חדש שנקרא "כוח עצירה".

 

עולם הנשק בנוי מהרבה עובדות ועוד יותר הרבה דעות, ותחום "כוח העצירה" כנראה מגלם גישה זו באופן המובהק ביותר.  חילוקי דעות רבים, התנצחויות, מבחנים מדעיים ולא מדעיים, יריבויות אישיות, והרבה אינטרסים מסחריים צצו ואפיינו תחום זה.

אולם יחד עם זאת, תקרית הירי במיאמי בשילוב עם הדינאמיקה והתחרות שקיימת בין אישים וגופים לגביי תיאוריות "כוח עצירה", הביאו לתקנון של מבחנים בליסטים והבנה גבוהה יותר של בליסטיקה סופית כפי שלא היה עד היום.  למעשה מאז 11 באפריל, 1986 נעשו שינויים מהפכנים בגישה ובהבנה של התנהגות קליעי אקדח – במיוחד בתחום של בדיקת התנהגות קליעים ברמות התפשטות ועומק חדירה.

 

 

שגיאות, הסברים והאשמות

לאחר האירוע הקשה לא חסרו הסברים והאשמות תוך ניסיון לאפיין את אשר קרה, אך בין כל אלו בולטות לעין שגיאות טקטיות רבות כגון:

החלטת הבולשת לנגוח את רכבם של הפושעים למרות שידעו כי הפושעים אלימים במיוחד וברשותם של הפושעים כלי נשק חזקים; ההחלטה לעצור את רכבם של הפושעים באמצע שכונת מגורים מאוכלסת; האופן (כיוון וזווית) בו ננגח רכבם של הפושעים; שימוש הבולשת רק באקדחים למרות שבתא המטען של רכביהם היו לאנשי הבולשת רובי M16, תתי מקלעים מסוג MP5 ורובי כדוריות מדגם 870 תוצרת רמינגטון; בעיות ראיה בדרגות חומרה שונות של חלק מסוכני הבולשת כולל אי אבטחת משקפים באמצעות רצועת הצמדה (סוכן אחד איבד את משקפיו בקרב); אי חבישת אפודי מגן בזמן האירוע למרות שאלו נופקו לסוכני הבולשת;  אחד הסוכנים הניח את אקדחו על ירכו בזמן הנסיעה ובעת ההתנגשות אבד לו האקדח...

 

למרות כל אלו, בחרו בבולשת להסביר את תוצאות האירוע ולהתמקד במה שהם הגדירו "כשלון התחמושת" בהפנותם אצבע מאשימה אל תחמיש ה-9 מ"מ עם קליע חוד חלול במשקל 115 גריין מסוג "קצה מוכסף" (Slivertip), תוצרת וינצסטר.  הטענה המרכזית שהקליע התרחב מהר מדי ולא חדר עמוק מספיק בכדי להביא לעצירת תוקף, התבססה על הפגיעה הראשונה שספג פלאט בה הקליע נעצר קרוב מאד לליבו, אך לא פגע בלב.  כידוע פלאט המשיך לתפקד ולירות לאורך כל הקרב.  בהסתכלות לאחור כנראה ותחמיש ה-9 מ"מ הספציפי עשה את המוטל עליו ואף יותר כאשר התברר שהקליע קודם חדר ועבר את זרועו של פלאט ומשם המשיך במסלולו ונעצר ליד ליבו. 

 

מסקנות הבולשת מתקרית הירי הניעה יצרנים לפתח ולשווק תחמישים וקליעים חדשים בעלי חדירות גבוהה.  יצרן הנשק קולט, בשיתוף עם ג'ף קופר פיתחו תחמיש ביניים בקוטר 10 מ"מ שאמור היה לספק עוצמה רבה יותר מאשר תחמיש 9 מ"מ אך לאפשר בנית מחסניות עם קיבולת גבוהה יותר משל תחמיש 45. ACP הוותיק.  תחמיש ה-10 מ"מ היה חזק, גדול, בעל רתע רב ודרש תכנון אקדח מוקשח במיוחד עבורו.

תחמיש 40. S&W שפותח לאחר מכן קצר מתחמיש ה-10 מ"מ בשלושה מ"מ, וממדים אלו אפשרו די בקלות הסבת אקדחים שנבנו לתחמיש 9 מ"מ אל 40. S&W החזק יותר ומכאן הפופולאריות של תחמיש 40. S&W כקליבר ביניים.

 

 

מקורות לעיון

במסגרת החוק לחופש המידע שוחרר לפרסום התחקיר המקורי של הבולשת הפדראלית.  את הדו"ח ניתן למצוא באתר הרשמי של הבולשת והוא כולל רישום מלא של העובדות כולל תיאור הקרב.

פתולוג ידוע בשם ד"ר פרנץ אנדרסון חקר את תקרית הירי ויתכן שעבודת המחקר שלו היא המקיפה ביותר שיש בנושא הבנת הפציעות וניתוח מהלכי הקרב.  את הדוח שלו אפשר להזמין וגם לקרוא פרקים נבחרים מהעבודה באתר הזה.

סקירה מקיפה על עבודתו של ד"ר אנדרסון ניתן לקרוא באתר של Firearms Tactical בכתבה הזו, וגם כתבה השוואתית הבוחנת את מסקנותיו של מסאד אייוב מול ממצאיו של ד"ר אנדרסון.

סקירה של אירועי מיאמי ותיאור הקרב בהתבסס על דו"ח הבולשת ועבודת המחקר של ד"ר אנדרסון ניתן למצוא באתר הפרטי של דין ספייר.

 

סרט הטלוויזיה על תקרית הירי במיאמיבשנת 1988 הופק סרט טלוויזיה מעולה ששחזר היטב את הרקע שקדם לתקרית הירי ואת קרב היריות עצמו בצורה מדויקת וקפדנית.  הסרט מומלץ מאד לצפייה ועותקים משומשים שלו ניתנים לרכישה דרך אמאזון.  שם הסרט באנגלית הוא "The F.B.I. Murders" ומככבים בו דייויד סול ומייקל גרוס.

כתבות מומלצות שהופיעו בכתבי עת שונים הן:

1. "The Four Minute Massacre: The FBI Miami Shootout." American Handgunner,
January/February 1989, pp 38, 71-80.
2. "The FBI Miami Shootout: An Update." American Handgunner, May/June 1992, pp
68, 84-88.

 


סיכום

תוך פרשנות שגויה המבוססת על ניסיונות הסחת דעת מהגורמים המהותיים לאירוע, זנחה הבולשת הפדראלית את תחמיש ה-9 מ"מ ופנתה אל תחמיש ה-10 מ"מ.  הם אף בנו מבחנים בליסטים שיצדיקו את המעבר לתחמיש ה-10 מ"מ.  בעקבות בעיות שונות בשימוש עם תחמיש ה-10 מ"מ, שינו אנשי הבולשת את דעתם לאחר מספר שנים ובסופו של דבר חזרו לשאת ולהתאמן עם תחמיש ה-9 מ"מ.

 

שבע עשרה שנה עברו מאז תקרית הירי במיאמי והיא עדיין נידונה ומעוררת עניין בפני חוקרים רבים.  כל העובדות ממזמן כבר ידועות ועיקר הדיון הוא בפרשנות לאותו אירוע ובשפע התיאוריות שבאות להסביר את התנהגות הפרטים שהיו שותפים לקרב.

מאטיקס ופלאט נלחמו עד המוות על מנת להרוג, לא להימלט, ובמותם ציוו לנו מבחנים בליסטים מהפכניים, פיתוחים מודרניים של תחמושת קטלנית, שני קליברים חדשים לאקדח; ומדע שלם שנקרא "כוח עצירה".

 

הערות ותגובות

 

רובה רוגר, דגם Mini-14, קליבר 5.56 מ"מ

רובה רוגר, דגם Mini-14, קליבר 5.56 מ"מ

 

 

† חלקים מכתבה זו נסמכים על מידע גלוי מדו"ח הבולשת הפדראלית על תקרית האירוע ומקורות נוספים.

 

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.  המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות © 2003