כתבת עריכה!עופרת וסכנותיה

 

מאת: גבי שטיינהרדט

 

 

מבוא ורקע

עופרת היא מתכת כבדה, רכה ומאד רעילה הנפוצה ביצור רכיבי תחמושת של כלי ירייה.  תוצרי הירי מכילים עופרת ולפיכך קיים סיכון שאנשים הנחשפים לתוצרים אלו באופן ממושך יחלו בהרעלת עופרת.  מטרת סקירה זו היא להסביר את הרקע, סיכונים ודרכי המניעה הקשורים לחשיפה לעופרת כתוצאה מירי. 

 

 

הכרות עם היסוד

עופרתעפרת הינה מתכת אפורה, רכה, חלשה וגמישה הניתנת בקלות לעיבוד וריקוע.  לעופרת שימושים רבים בגלל עמידותה לאיכול ולקרינה, ובגלל משקלה הסגולי הגבוה.  סימנה של המתכת הינו PB, מספרה האטומי 82 ונקודת ההיתוך שלה נמוכה יחסית ועומדת על 327 מעלות צלסיוס.

 

עופרת היא מתכת בשימוש נפוץ ואנשים התרגלו אליה ולנוכחותה במוצרים שונים הסובבים אותם.  היא נמצאת בסוללות, מצברים, זכוכית; ובעבר נעשה בה שימוש רב כתוסף לדלקים וצבעים.

 

 

רעילות העופרת

מבחינה ביולוגית אין לעופרת כל תפקיד.  העופרת רעילה באופן מצטבר, גורמת לסרטן ולמומי לידה.  גם רמות נמוכות ביותר של חשיפה לעופרת יכולות לפגוע באיכות החיים של בני אדם.  ברמת בינונית של חשיפה לעופרת נוצרים תסמינים שונים הדומים לאלו של הזדקנות.  ברמות גבוהות של הרעלת עופרת ישנה סכנה מוחשית למוות.

 

בניגוד למתכות "טובות" לגוף כגון ברזל, מגנזיום ואבץ, במצב הטבעי והרצוי רמת העופרת בדמם של בני אדם היא אפס.  כיוון שאין לעופרת כל שימוש במטבוליזם של בני אדם, אין רמה שנחשבת כנסבלת.  גוף האדם מתייחס בטעות אל העופרת כאל סידן ואוגר אותה בעצמות ומכאן מקור הבעיה.  עם הזמן נמסרת העופרת חזרה מהעצמות אל מחזור הדם ומופרשת מהגוף באמצעות דרכי השתן, אבל זהו תהליך ממושך.

 

בתחילת שנות האלפיים הגדיר ארגון הבריאות העולמי את העופרת כחומר מסרטן וודאי בבעלי חיים וקרוב לוודאי כמסרטן בבני אדם.  לאחר מספר שנים שונתה הקביעה והעופרת מוכרזת כחומר מסרטן בבני אדם באופן וודאי.

 

בדיקת רמת החשיפה לעופרת נעשית ע"י נטילת דם.  שיטת המדידה המקובלת לבדיקת ריכוז העופרת בדם נעשית לפי מדד של כמות מיקרוגרם (מיליונית הגרם) עופרת בדציליטר (עשירית ליטר) דם; הסימון בלועזית הוא mcg/dl.  בגלל זיהומים הקשורים לחברות מתועשות משערים כי רמת העופרת הממוצעת בדמם של אמריקאים* הינה  mcg/dl4-7.  רמה של  mcg/dl20 נחשבת לגבוהה ודורשת פיקוח רפואי צמוד.  רמה של  mcg/dl 30 נחשבת לסף הכניסה להרעלת עופרת ודורשת התערבות רפואית.  רמה של 75 mcg/dl נחשבת להרעלת עופרת חמורה ודורשת התערבות רפואית דחופה וטיפולים תרופתיים ארוכים ויקרים.  ילדים הינם יותר רגישים לחשיפה לעופרת ורמה של  5-6 mcg/dl נחשבת לגבוהה ודורשת פיקוח רפואי צמוד.

 

חשוב מאד לציין שילדים ונשים הם צרכני סידן גדולים ומכיוון שלעופרת יש יכולת לרמות את הגוף ולהתיישב בשלד ובשיניים במקום סידן, ילדים שנפגעו אינן יכולים להיפטר מהעופרת והפגיעה היא תמידית.

 

נשים מתקשות להיפטר מעופרת, גברים נפטרים ממנו בקלות רבה באופן יחסי בתנאי שהם נוהגים לפי הכללים וההנחיות.  בישראל מעבדות רפואיות יכולות לדווח על תוצאות הבדיקה לפי סולמות מדידה שונים ויש כאלו הבוחרים לעשות זאת לפי סולם מיקרו-מול לליטר; הסימון בלועזית הוא micro-mol/l.  יש להקפיד לפענח ולהבין באיזה סולם מדידה נעשה שימוש.

 

 

תסמיני הרעלת עופרת

באופן כללי, מרבית האנשים שחלו בהרעלת עופרת מדווחים על תחושות של מתח וחרדה גבוהים, דיכאון ותסמיני הזדקנות מוקדמת.

 

להלן רשימה של חלק מהתסמינים אשר מופיעים כאשר אדם חווה הרעלת עופרת:

· אובדן זיכרון ויכולת ריכוז (זהו בד"כ התסמין הראשון)

· עייפות

· תוקפנות ועצבנות יתר

· אובדן חשק מיני, אין-אונות, אובדן פוריות אצל גברים

· מחזור לא סדיר ואובדן פוריות אצל נשים

· בעיות התפתחותיות, התנהגותיות ושכליות אצל ילדים

· נדודי שינה

· דיכאון

· כאבי ראש

· רעידות בידיים

· אובדן משקל

· כאבי פרקים

· בעיות בתפקודי כבד וכליות

 

שלושת הסעיפים הראשונים הם בעייתיים באופן מיוחד.  הרי כל אחד מאתנו יכול לייחס את התופעות המוזכרות בסעיפים אלו לתלאות היום יום שלנו.  סביר להניח שגם פנייה לרופא המשפחה עם תלונה או תלונות הקשורות לסעיפים, לא תעלה מיד את ההשערה שהחולה נפגע מעופרת, הרבה השערות אחרות יעלו לפני כן, ומכאן הבעייתיות של התופעות הללו.

 

 

דרכי חשיפה לעופרת

עופרת יכולה לחדור אל גוף האדם בשלושה אופנים:

· שאיפה (Inhalation)

· ספיגה דרך העור (Absorption)

· נטילה דרך הפה (Ingestion)

 

קליע מעופרתבעת השהייה במטווח חודרת העופרת אל גופם של היורים באמצעות כל שלשת אופנים אלו.  עופרת נמצאת בקליעים ובפיקות של תחמישים, וכל פעם שיורים נוצר רסס של חלקיקי עופרת (לרוב מיקרוסקופים) הנפלט מתוך כלי הירייה אל חלל האוויר.  כמו כן, כאשר קליע עופרת פוגע בגוף קשיח כגון מטרת מתכת נוצר רסס חלקיקי עופרת עקב ההתנגשות.

כתוצאה מהירי יש בחלל האוויר של מטווח הרבה עשן, אבק, גזים וגם חלקיקי עופרת.  מרבית הגורמים האלו כבדים מהאוויר ובסופו של דבר הם שוקעים ונחים על חפצים והקרקע.  גם כשלא יורים, כאשר פוסעים בתוך מטווח, הצעידה עצמה מעלה גלי אבק המכילים חלקיקי עופרת ולכן צריך לשמור על אוורור נאות במטווח גם כאשר בפועל לא יורים.  הדרך העיקרית להדבקות הינה דרך כלי הנשימה ובערך 30% עד 50% מהעופרת שנושמים נספגת דרך הריאות אל כלי הדם.

 

בעת אחיזת כלי הירי מתכסות הידיים בהרבה חלקיקי עופרת וחלק מהם יכול להיספג דרך העור במידה והטמפרטורה גבוהה ונקבוביות העור מתרחבות.  יתרה מזאת, כאשר אוכלים לאחר הירי בלי לשטוף את הידיים מזדהם המזון בעופרת כתוצאה ממגע עם הידיים, ואז חלקיקי העופרת נכנסים לגוף דרך הפה בזמן האכילה. 

כיוון שלעיתים נושמים דרך הפה, ישנה אפשרות שחלקיקי העופרת ישאבו וינוחו סביב הפה ומשם הם מועברים למזון שנאכל.  החמרת המצב נעשית כאשר יורים ברובה ומצמידים את הפנים לכלי הירי, או אצל בעלי שפם אשר אוגר בקלות חלקיקי עופרת.

סכנה גדולה קיימת עם מלחי העופרת הנוצרים כתוצאה מבעירת הפיקה כי הם נספגים במלואם (100%) כאשר נוטלים אותם דרך הפה.  הסיכון גדול במיוחד כאשר אוכלים מוצרי מזון ששהו בחלל האוויר ללא עטיפה (כגון עוגות), כפי שיש במזנוני מטווחים.  עם הזמן ענני חלקיקי העופרת שוקעים ונחים על המזון החשוף.

 

כמו כן, התרמילים הירויים מכוסים בחלקיקי עופרת והמגע עימם מאפשר חשיפה משמעותית לחלקיקי עופרת.  צריך לזכור כי חלקיקי העופרת נמצאים באוויר ונחים על הבגדים, שיער, נעלים, תיקים ועוד... ומשם הם עוברים למושב הרכב ולבית.

 

 

דרכי מניעה

קל יותר למנוע חשיפה לעופרת מאשר לטפל בהרעלת עופרת.  אם כבר יש חשיפה לעופרת, אפשר במרבית המקרים לתת לגוף להחלים מהרעלת עופרת כאשר נמנעים מכל מגע עם עופרת ונותנים לגוף לנקז עצמו ע"י הפרשת העופרת אל מחוץ לגוף באמצעות הטלת שתן.  בדרך כלל ניכרת ירידה מהירה של רמת העופרת כאשר הכליות מסירות את העופרת שבדם, אולם עדיין יש משקעי עופרת נכבדים בעצמות, כבד ואיברים פנימיים אחרים.  בגלל זה יתכן מצב שהפרשת העופרת תיקח שבועות, חודשים ולעיתים שנים, דבר המצריך התערבות רפואית.

 

רמת הסכנה היא בעיקר פונקציה של התנהגות יורה ולא רק של דרגת חשיפה.  לא צריך לירות הרבה בכדי לחלות בהרעלת עופרת,  כלומר, מדריך ירי יכול להיות בטוח יותר בעוד יורה אקראי יהיה ביתר סכנה, וזאת בגלל נקיטת כללי הגנה נאותים.  חשיפה ממושכת הינה בעלת סיכוי גדול יותר לנזק אבל גם מחשיפות מזדמנות יש סיכון.

 

הדבר ההגיוני ביותר לעשות על מנת למנוע חשיפה לעופרת והשפעותיה הוא שמירה על מספר אמצעי זהירות וצעדים מונעים:

· חבישת כובע בעת הירי

· אי אכילה או שתייה בעת השהייה במטווח

· שטיפת חלל הפה במים לאחר השהייה במטווח

· שטיפת הידיים ואזור הפה במים קרים וסבון לאחר השהייה במטווח

· לקנח את האף ולנקותו מחלקיקי פיח שנשאפו

· לבצע אימוני ירי רק במטווחים פנימיים המאווררים היטב לפי התקן (או במטווחים חיצוניים)

· להניח מגבת ישנה וגדולה על מושב הרכב בעת הנסיעה מהמטווח הביתה

· להתקלח מייד לאחר הביקור במטווח

· להשליך את בגדי הירי ומגבת המושב היישר לכביסה עם השיבה הביתה מהמטווח

· לחבוש כפפות נייטריל בעת ניקוי הנשק ולהקפיד על כל כללי הבטיחות בעת ניקוי הנשק (*כפפות נייטריל רגישות הרבה פחות מכפפות לטקס לחומרי הניקוי והשמנים המודרניים לטיפול בנשק. ולא יתפוררו או ימסו במהלך הניקוי ויחשפו את הידיים)

· לבצע בדיקה רפואית לחשיפה לעופרת אחת לשנה (חשוב במיוחד עבור יורים פעילים או מדריכי ירי)

 

יעילות כללים אלו אינה מוטלת בספק ולראיה ישנם מדריכים ירי ותיקים העוסקים במקצוע עשרות שנים ובגופן יש רמת חשיפה של 1 mcg/dl עופרת בגלל הקפדה על כל הכללים.

 

 


סיכום

יתכן ואוסף דרכי המניעה יראה כטרחה לחלק מהאנשים אך אין מחיר לבריאות.  זה חבל, אך מרבית האנשים אינם מודעים כמה קל לאגור כמות רעילה של עופרת בגופם כתוצאה מירי, והם אף אינם יודעים לזהות את תסמיני הרעלת העופרת במידה והם או הסובבים להם חלו בה.

פעם לא הייתה מודעות לנזקי השמיעה מירי, ובשנות השישים היו הרבה שוטרים במשטרת ניו-יורק שנהיו חרשים בגלל כך. בעקבות התופעה הזו, החלה בארה"ב אכיפה להגנה ומודעות לנזקי שמיעה כתוצאה מירי.

 

קל גם להבין מדוע אנשים אינם מבינים או מודעים לסכנות שבחשיפת עופרת כיוון שנושא זה אינו נחשב עדיין לחלק הבטיחותי בירי כגון הגנה על השמיעה והראיה, אולם זה רק עניין של זמן, ואולי קצר ביותר, עד שאמצעי הגנה מפני חשיפה לעופרת יהפכו למגמה שלטת ולחלק מדפוסי ההתנהגות הקבועים של יורים.

 

הערות ותגובות

 

כדוריות עופרת

 

 

† חלקים מכתבה זו באדיבות WebMd, Aslet ומקורות נוספים.

 

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.  המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות ©