כתבה מקורית!גאוניות טרם זמנה

 

מאת: גבי שטיינהרדט

 

מבוא

מספר אנשים פנו אלי בבקשה לבחון את אקדח ה-P7 הייחודי של חברת הקלר וקוך.  הבקשה הייתה להכין חוות דעת מקצועית ולא משוחדת על יתרונות וחסרונות אקדח זה, ולהשוותו אל אקדח גלוק כלשהו.  לפיכך, סקירה זו מהווה את התרשמותי האישית ולכן היא כתובה בגוף ראשון.  הסקירה כוללת דעות ועובדות גם יחדיו, ועל הקורא להשכיל ולהפריד ביניהן.

 

 

רקע והיסטוריה

אקדח ה-P7 הינו תוצר תוכנית פיתוח אמצעי לחימה רחבת היקף שיושמה בגרמניה לאחר אירועי הטרור של אולימפיאדת מינכן 1972.  מטרת התוכנית הייתה לשפר את היכולות שבידי כוחות השיטור הגרמנים ולציידם במיטב הכלים במלחמתם בקבוצות טרור ואנרכיה.  במסגרת תוכנית זו נטלה על עצמה חברת הקלר וקוך משימת פיתוח אקדח אמין, בטוח, ומהיר במעבר ממצב מאובטח אל מצב ירי.  האקדח תוכנן במיוחד לשימוש משטרתי בסביבת עבודה עירונית.  בשנת 1976 הוצג אב-טיפוס ראשון, ולאחר אימוצו ע"י המשטרה הגרמנית החל יצור סדרתי בשנת 1979.

 

 

מבנה ומאפיינים

HKP7אקדח ה-P7 ייחודי במספר מאפיינים שהבולט בהם הוא מנוף דריכה הנמצא בחזית ידית האחיזה של האקדח.  לחיצה על מנוף הדריכה דורכת את נוקר האקדח, ובמקביל, שחרור מנוף הדריכה מחזיר את הנוקר למצב לא דרוך ובטוח.  בעת החלפת מחסניות משמש מנוף הדריכה גם לשחרור המחלק שנעול לאחור.

מנגנון ההפעלה של האקדח ייחודי אף הוא.  זהו מנגנון רתיעה (Blowback) מעוכב ע"י גזים.  נקב קטן הנמצא בתוך הקנה, קצת אחרי בית הבליעה, מעביר חלק מגזי הבעירה (שהם תוצרי הירי) אל תוך תא גלילי ומאורך הנמצא מתחת לקנה.  בתוך תא זה שוכנת בוכנה המחוברת לחזית המחלק, כך שהיא נתקלת בגזים מתפשטים בכיוון ההפוך לתנועתה כאשר היא נעה לאחור יחד עם המחלק.  הלחץ על הבוכנה בעת הירי מונע מהמחלק לנוע לאחור עד לרגע בו עזב הקליע את הקנה, והלחצים בקנה ובית הבליעה ירדו לרמה בטוחה.  מנגנון רתיעה בסיסי מתאים בדרך כלל לקליברים נמוכים מתחת ל-9 מ"מ, וכתוצאה מכך היו חייבים מהנדסי הקלר וקוך להוסיף את בוכנת הגזים אחרת האקדח (בקליבר 9 מ"מ) לא היה מתפקד כיאות בעקבות רתיעה אלימה מדי.

 

בית הבליעה אף הוא בעל מבנה ייחודי בכך שהוא מחורץ, כלומר, בעל חריצים בדפנותיו הפנימיות.  חריצים אלו מפנים חלק מגזי הבעירה לכיוון התרמיל ובכך פולטים אותו.  בשיטה כזו אין צורך בשן חולצת, אבל השן קיימת כציין כדור בקנה, כעזר על מנת להבטיח חליצה בכל מצב וגם בכדי לאפשר חליצה ידנית.  הקנה בעל סלילים פוליגונים לשם דיוק מרבי ואורך חיים ממושך.

 

האקדח חלק וצר על מנת לאפשר הסלקה נוחה ושליפה מהירה מתוך נרתיק.  כמו כן, האקדח דו-צדדי כמעט לחלוטין ומאפשר לאדם ימני או שמאלי לירות בו ולתפעלו בקלות.  קימות מספר גרסאות של האקדח בקליברים שונים והנפוצות הן P7M8 בקוטר 9 מ"מ עם מחסנית בת 8 כדורים, ו-P7M13 בקוטר 9 מ"מ עם מחסנית בת 13 כדורים.  אקדח ה-P7 תוכנן במקור לנשיאה בטוחה עם כדור בקנה.

 

 

תהליך הבדיקה

הורדתי מהאינטרנט את ספר ההדרכה של אקדח ה-P7, וקראתי אותו מדי פעם במשך מספר ימים.  לאחר מכן הכנתי מסמך עם רשימת כל המאפיינים שרציתי לבדוק באקדח ונטלתי פעמי אל המטווח המקומי בו שכרתי P7M8 וגלוק 19.  אקדח ה-P7M13 היה גדול מדי עבור כף ידי ולכן לא ניסיתי אותו.  רכשתי מאה חמישים כדורים בקוטר 9 מ"מ, רגילים לחלוטין (115 גריין - FMJ) תוצרת חברת פדרל, ויריתי מאה כדורים ב-P7 וחמישים בגלוק.  לאחר המטווח דיברתי ארוכות בטלפון עם נָשָק מוסמך של הקלר וקוך על מנת להצליב מידע, לאמת נתונים ולתת לאדם אחר להביע דעה על התהליך ומסקנותיי. 

 

 

רשמים מהמטווח

ברגע שאחזתי באקדח חשתי עד כמה הוא שונה מאקדחים אחרים – וזו אמרה ניטרלית.  מנוף הדריכה דורש הפעלת כוח משמעותי על מנת לדרוך את הנוקר (לחיצה של 5-6 קילוגרם) אך הפעלת כוח מועט יחסית (1-0.5 קילוגרם) על מנת להחזיק את המנוף לחוץ.  מידת הלחץ הדרושה משתנה מעט בין דגמים שונים של ה-P7 ותלויה גם בסוג הקפיץ שמותקן.

לא הייתה לי כל בעיה לאחוז ולירות באקדח אחרי הלחיצה על מנוף הדריכה, אולם אותה לחיצה ראשונית קשה יכולה להוות בעיה משמעותית לאנשים בעלי ידיים חלשות, פגועות או קטנות במיוחד.  כל טכניקת הלחיצה אינה קשה ללימוד אך דורשת אימון, הבנה ומעל לכל הסתגלות, וזאת בגלל שמרבית האקדחים החצי אוטומטים בשוק יחסית אחידים בעיצובם ואופן הפעלתם. 

אחד השיקולים של מהנדסי הקלר וקוך היה ליצור אקדח שינצח בדו-קרב עם יריב, ואני מאמין כי עם אימון נכון אפשר עם אקדח P7 ללמוד להוציא כדור במהירות גבוהה ביותר.

 

אקדח ה-P7 מדויק להפליא.  מכיוון שהקנה קבוע, בעל סלילים פוליגונים, ארוך יחסית (ארבעה אינטש - כעשרה סנטימטרים), עם רדיוס כוונות מרבי; הצלחתי לפגוע היטב במטרות בטווחים הנעים משבעה ועד עשרים וחמישה מטר.  תרמו לפגיעותיי גם סוג כוונות הנקודה המאפשרות רכישה מהירה של תמונת כוונות.

ציר הקנה של האקדח נמוך מאד יחסית לנקודה הגבוהה בקת האקדח וזה תורם ליציבות בירייה שנייה וצמצום קפיצת לוע.  אולם, בגלל מנגנון ההפעלה המסוים של ה-P7, הרתע בעת הירי היה אלים מאד עבורי באופן מוחלט וגם בהתחשב ובהשוואה לגלוק בעל מנגנון רתע קצר (הידוע גם בשם "מנגנון בראונינג").  מנגנון הרתיעה של ה-P7 דורש קפיץ מחזיר חזק אשר מביא לכך שהדריכה אינה קלה במיוחד ודורשת כוח משמעותי.  אומנם הדריכה ב-P7 קלה לדעתי מזו שבאקדח FN (בגלל מיקום ציר הפטיש יחסית למחלק באקדח FN), אך לבטח יותר קשה מזו בגלוק.  פסי הדריכה במחלק היו חדים מדי לטעמי.

 

תא הגזים והבוכנה שוכנים בדיוק מתחת לקנה ומעל להדק, ולאחר ירי של כחמישים כדור התחמם האקדח לנקודה בה לא היה לי ממש נעים לאחוז בו.  תורמת להולכת החום סוג הפלדה המחושלת והאיכותית ביותר בה נעשה שימוש בבניית גוף האקדח ובמיוחד המחלק.  על מנת למנוע התחממות יתר של ההדק המתכתי, ציפו אותו מהנדסי הקלר בפלסטיק.  סחיטת ההדק עצמה נעימה, מעט ארוכה, קצת ספוגית, וקלה במידה שצריך.  הלחיצה אחידה כל הזמן בכל המובנים, מהכדור הראשון ועד האחרון.

 

שחרור ירייה מתבצע על ידי לחיצה על מנוף הדריכה ואחר כך לחיצה על ההדק, אולם ניתן גם לשחרר ירייה על ידי לחיצה על ההדק ואחר כך לחיצה על מנוף הדריכה.  אתייחס לנקודה חשובה זאת בהמשך.

 

הנדסת האנוש של האקדח יוצאת מן הכלל.  האקדח צר וקומפקטי ומצביע בקלות.  ידית האחיזה תוכננה כך שהיא בזוית של 110 מעלות יחסית לקנה, וזה נותן יכולת הצבעה טבעית.  יש לציין כי זווית המחסנית בתוך ידית האחיזה שונה מ-110 מעלות בכדי להבטיח הזנה ללא תקלות.

עצם היות האקדח דו-צדדי מהווה יתרון לכל יורה, בין אם הוא שמאלי או ימני.

מחסניות של P7 

תפקוד מנוף הדריכה לשחרור המחלק מאפשר החלפת מחסניות מהירה ביותר תוך כדי הפעלת תפס המחסנית עם אצבע ההדק.  המחסניות נפלטות היטב מתוך בית המחסנית ולא נתקעות כלל.  בנקודה זו יש לציין שהמחסניות עצמן עשויות מפלדה איכותית ונראות כאילו הן צינור שעבר לחיצה לצורך עיצובו.  למעשה הן עשויות משטח שכופף ועבר ריתוך אבל היה לי קשה ביותר למצוא את פס הריתוך.

 

מחלק וגוף האקדח הינם בעלי גימור הכחלה משופר אבל הוא אינו מונע חלודה ויש לשמנו באופן קבוע.  כתוצאה מכך ישנן מספר חברות אמריקאיות כגון Tripp Research ואחרות המתמחות בציפוי מלא של אקדחי P7 בכרום או ניקל.

 

כפתור פירוק המחלק קטן מדי לדעתי ודורש לחץ משמעותי על מנת לשחרר את המחלק לשם ביצוע פירוק ראשוני.  קצת הסתבכתי עם זה אך לאחר תרגול נאות ניתן להתמודד עם הנושא.   לאקדח מספר קטן של חלקים (כשישים), דבר התורם באופן תיאורטי להגברת אמינות. 

במהלך הירי לא הייתה לי אף תקלה מכל סוג שהוא ב-P7 או בגלוק.  כלום.

 

 

סיכום יתרונות

אבטחת גישה

ניתן בקלות להסיר את הנוקר על מנת לנטרל את האקדח ובכך למנוע אפשרות ירי על ידי אנשים לא מורשים וילדים.

אמינות

האקדח אמין ביותר, כפוף לדרישות ההפעלה והתחזוקה.

בטיחות

מנוף הדריכה הופך את האקדח לבטוח ביותר לנשיאה באופן כללי וגם עם כדור בקנה.  קיימת גם ניצרת אבטחת נוקר פנימית.

דו-צדדיות

האקדח דו-צדדי לחלוטין למעט לחצן עצר המחלק הנמצא בצד שמאל של שמורת ההדק, וכפתור פירוק המחלק שגם הוא על גוף האקדח בצד שמאל.

דיוק

האקדח מדויק בטווחים שונים, בעיקר בגלל איכות הקנה והיותו קבוע.

הדק

לחיצת ההדק נוחה, קלה ואחידה.

הנדסת אנוש

מעולה.  האקדח קומפקטי, צר ומצביע בקלות.  ניתן להגיע אל כל הפקדים (Controls) בלי בעיות.  ידית האחיזה תוכננה כך שהיא בזוית של 110 מעלות יחסית לקנה, וזה נותן יכולת הצבעה טבעית.

הנדסת חומרים

האקדח כולו בנוי מפלדה איכותית.  הקנה עבר חישול קר.

חליצה

חליצת תרמיל מובטחת בגלל שילוב של בית בליעה מחורץ וקיומה של שן חולצת במחלק.

חלקים

לאקדח מספר קטן של חלקים (כשישים), דבר התורם באופן תיאורטי להגברת אמינות. 

כוונות

כוונות נקודה הנמצאות ברדיוס מרבי.

מחסנית

המחסניות עשויות מפלדה איכותית ועמידות.  עוקב המחסנית בנוי כך שהוא אינו נוגע בשפתי המחסנית על מנת לא לפגוע בהן.  המחסניות נפלטות היטב מבית המחסנית.

עצר מחלק

עצר המחלק עצמו קטן אבל גדולת האקדח היא בכך שמנוף הדריכה מהווה אמצעי לשחרור מחלק וזה תורם לתפעול מהיר ביותר.

קנה

הקנה קבוע, בעל סלילים פוליגונים, ארוך יחסית (ארבעה אינטש - כעשרה סנטימטרים), עם רדיוס כוונות מרבי.

קפיצת לוע

ציר הקנה של האקדח נמוך מאד יחסית לנקודה הגבוהה בקת האקדח וזה תורם ליציבות בירייה שנייה וצמצום קפיצת לוע.

תפעול

כל נושא התפעול פשוט ואינטואיטיבי.  עיקר ההבנה מתרכזת ברכיב אחד בלבד והוא מנוף הדריכה.

תפס המחסנית

תפס המחסנית דו-צדדי, דמוי מנוף, ונוח מאד לתפעול עם האגודל או אצבע ההדק.  שחרור המחסנית מתבצע על ידי לחיצת מנוף תפס המחסנית כלפי מטה.

 

 

סיכום חסרונות

אמינות           

נקודת התורפה היא מערכת הגזים.  סתימת נקב הגזים או אי ניקוי תא/בוכנת הגזים בהתאם לנדרש, מעלים משמעותית את הסיכוי לתקלות.

בטיחות - מצב נשיאה

אקדח ה-P7 נועד לנשיאה מתמדת עם כדור בקנה.  באופן עקרוני, עצם קיומו של כדור בקנה מעלה את רמת הסיכון.

בטיחות - פליטת כדור

להבדיל מהאגודל, ארבעת אצבעות כף היד נעות יחד באופן טבעי.  לפיכך, יתכן מצב בו ילפות היורה את האקדח וילחץ בו זמנית על מנוף הדריכה וההדק – דבר שיביא לפליטת כדור לא רצונית.

בלאי ושחיקה

אזור מועד לשחיקה הינו נקב הגזים שבתוך הקנה אשר עם הזמן מתרחב כתוצאה מהלחצים העצומים בקנה.  לפיכך, מומלץ לבדוק את גודל החריר כל 8,000 עד 10,000 כדורים.  יש להחליף את הקנה במידה והנקב גדול מדי, כיוון שאז מהירות הלוע של הקליע תרד וגדל הסיכוי למעצור אי פליטה.

דריכה

מנגנון הרתיעה של ה-P7 דורש קפיץ מחזיר חזק אשר מביא לכך שהדריכה אינה קלה במיוחד ודורשת כוח משמעותי.  אומנם הדריכה ב-P7 קלה לדעתי מזו שבאקדח FN (בגלל מיקום ציר הפטיש יחסית למחלק באקדח FN), אך לבטח יותר קשה מזו בגלוק.  פסי הדריכה במחלק היו חדים מדי לטעמי.

הדק              

למרות כל תכונותיו הטובות של ההדק, אין הוא יכול להשתוות אל הדקים של אקדחי פעולה בודדת (Single Action) טובים המותקנים לרוב באקדחים בסגנון 1911.

הנדסת אנוש   

לחיצה ראשונית על מנוף הדריכה יכולה להוות בעיה משמעותית לאנשים בעלי ידיים חלשות, פגועות או קטנות במיוחד. 

זעזועים

ישנה טענה (אין לי מידע לאשש אותה) שברגים וחלקים אחרים באקדח משתחררים עם הזמן עקב הלם הרתע הרב שהאקדח יוצר.  החלפת כוונות באקדח דורשת מומחיות ועבודת התאמה דקדקנית כיוון שהלם הרתע מסיט אותם.

חום               

האקדח מתחמם יתר על המידה לאחר ירי של כחמישים כדור, או פחות בעת ירי מהיר.  מצב זה מהווה בעיה באימונים, יותר מאשר בעת שימוש מבצעי.

חלפים ושירות

מטבע הדברים, עקב היות האקדח לא נפוץ ויקר מלכתחילה, חלפים עבור אקדח P7 קשים להשגה (גם בארה"ב) ועלותם גבוהה.  כמו כן, מורכבות האקדח דורשת עבודת נשק מומחה.

כפתור נעילת המחלק

כפתור נעילת מחלק קטן מדי ודורש לחץ משמעותי על מנת לשחרר את המחלק לשם ביצוע פירוק ראשוני.  ניתן ללמוד כיצד להתגבר על זה.

מורכבות        

טיפול בבעיות ופירוק נָשַק דורשים מומחיות רבה.

מחיר             

מחיר אקדח P7 חדש בארה"ב נע סביב $1,400, ואקדחים משומשים ניתן להשיג בסדר גודל של $1,000.  הסיבה למחיר הגבוה היא העמסת עלויות כוח אדם הרבות הנדרשות בפס היצור המורכב של האקדח.  כמו כן, הפלדה הקשה בה משתמשים ליצור האקדח מביאה לכך שפעולות העיבוד השבבי והחישול הופכות לאיטיות ויקרות.  לשם השוואה, עלות אקדח גלוק 19 בארה"ב הינה $500 לערך.

משקל            

האקדח כבד יחסית לאקדחים אחרים ובמיוחד אלו העשויים מפולימרים.  דגם ה-P7M8 שוקל 780 גרם כשהוא ריק מתחמושת.  דגם ה-P7M13 שוקל 850 גרם כשהוא ריק מתחמושת.  אקדח גלוק 19 שוקל 595 גרם כשהוא ריק. 

ניקוי              

אופי מנגנון ההפעלה דורש ניקוי תכוף יותר על מנת לשמור על רמת אמינות גבוהה.

עצר המחלק

עצר המחלק קטן וקשה לתפעול ע"י יורה ימני.  ליורה שמאלי אולי יהיה קל יותר לתפעלו באמצעות אצבע ההדק.  בגלל היות עצר המחלק קטן וקשה לתפעול, משתמשים יורים רבים במחסנית ריקה על מנת לנעול את המחלק לאחור.  באופן עקרוני, הכנסת מחסנית ודריכה מעלה את רמת הסיכון.

פירוק לא רצוני

תיתכן אפשרות קלושה ביותר שבזמן דריכת האקדח ילחץ היורה על כפתור פירוק המחלק ויפרק את האקדח פירוק ראשוני תוך כדי דריכה.  לא סביר, נדיר מאד, דורש מאמץ, אבל אפשרי.

ציפוי             

מחלק וגוף האקדח הינם בעלי גימור הכחלה משופר אבל הוא אינו מונע חלודה ויש לשמנו באופן קבוע.

קיבולת          

קיבולת ה-P7 נמוכה בכל הגרסאות שלו יחסית לאקדחים אחרים בשוק אשר הינן באותו קוטר ואף שוקלים פחות.

קליעי עופרת   

לא ניתן להשתמש בקליעי עופרת בגלל חשש לסתימת נקב הגזים.  בעיה נוספת היא שבסיס קליעי FMJ רגילים חושף את העופרת שמהווה את ליבת הקליע.  נקב הגזים שבתוך קנה האקדח נמצא בדיוק בנקודה בה יש את שיא הלחץ בעת הירי.  בזמן הירי מכים גזי הבעירה הלוהטים בבסיס הקליע ומתיכים (או יותר נכון, מאדים) קצת מהעופרת.  אותם חלקיקי עופרת יכולים להצטבר ולסתום את חריר הגזים, או להיכנס אל תוך תא הגזים – ובכל אחד ממצבים אלו הסבירות לעצירת מחזור הירי עולה.

רתע              

בגלל מנגנון ההפעלה המסוים של ה-P7, הרתע בעת הירי הינו אלים באופן מוחלט וגם בהשוואה לגלוק בעל מנגנון רתע קצר (הידוע גם בשם "מנגנון בראונינג").

תפס המחסנית

תפס המחסנית יכול להיתפס בקלות בפינות נרתיק או להתחכך במידה כזו אשר תביא לשחרור לא רצוני של המחסנית בעוד האקדח בנרתיק.  לפיכך, אקדח ה-P7 דורש נרתיק ייעודי שנבנה במיוחד עבורו.

תפעול            

ניתן לשאת את האקדח במצב 3, ולבצע שליפה/דריכה, אך לטעמי ישנם אקדחים אחרים בהם יותר נוח לבצע פעולה זו.  כל טכניקת הלחיצה אינה קשה ללימוד אך דורשת אימון, הבנה ומעל לכל הסתגלות, וזאת בגלל שמרבית האקדחים החצי אוטומטים בשוק יחסית אחידים בעיצובם ואופן הפעלתם.

תרמילים

בית הבליעה של ה-P7 מחורץ בכדי להקל על פליטת תרמילים.  קרו מספר מקרים בהן ירי תחמושת עתירת לחצים מסוג +P עם תרמילים רכים יחסית, כגון זו של Corbon, הביא למצב בו התרמיל התרחב אל תוך החריצים ונתפס בהם.  התוצאה היא מעצור אי חליצה.  צריך לבחון כל מקרה לגופו אבל יש חשש עקרוני כי תרמיל מפליז רך הטעון בלחץ גבוה עלול לגרום למעצור אי חליצה בגלל אופיו המיוחד של בית הבליעה.  לא ביצעתי מבחנים אבל לא היו לי כל בעיות עם תחמושת רגילה של חברת פדרל.

 

 

גלוק 19 מול HK-P7M8

ההשוואה בין שני אקדחים אלו אינה מדויקת וחוטאת לשניהם.  ה-P7 נבנה עבור כוחות משטרה ולסביבת עבודה עירונית, בעוד אקדח הגלוק תוכנן כאקדח שרות צבאי לשימוש בשדה הקרב.  לפיכך, דגשי האמינות והפשטות של הגלוק עולים על ה-P7, אולם ה-P7 נועד להיות אקדח לשליפה מהירה ולתת ליורה את הסיכוי הגבוה ביותר שאפשר לנהל, לפגוע ולנצח בדו-קרב עם יריב; ובכך הוא עולה על הגלוק.

 

שני אקדחים אלו תוכננו עבור יעדים שונים בתכלית, ובהתאמה הם עונים להם באופן מעולה.  אקדח ה-P7 לא נועד וגם אינו יכול לתת את אותה רמת עמידות, שרידות ואמינות שמפגין הגלוק.  לכן השוואה יותר הגיונית תהיה בין גלוק לאקדח הצבאי מדגם USP של חברת הקלר וקוך.

 

Glock 19למרות כל זאת, הנה השוואה שטחית בין שני האקדחים על מנת לתת מושג כללי:

ביצוע פעולות שונות ב-P7 בידי אדם מאומן יכול להיות מהיר מאד ויתכן שמהיר יותר מאשר בגלוק, כשמדובר בהחלפת מחסניות או שליפה והוצאת כדור.  מצד שני אמינות הגלוק בירי ממושך ותפקוד בסביבה עוינת כגון חול או לחות גבוהה, כנראה ותהיה עדיפה על זו של ה-P7.

 

בהתחשב בקיבולת המחסנית של דגמי ה-P7 אני נוטה לראות אקדח זה כבחירה פחות עדיפה לניהול קרב יריות ממושך או עם מספר מטרות עוינות.  ציפוי הטניפר המוכח של אקדח הגלוק מהווה גם הוא יתרון יחסית לגימור ההכחלה המחליד של ה-P7.  כללית היה לי נוח יותר לירות בגלוק מאשר ב-P7 בגלל תחושת רתע נמוך יותר ובגלל שגוף הגלוק לא התחמם מעצם היותו עשוי פלסטיק.

 

יתרון נוסף של הגלוק קיים בכך שהוא דומה במבנהו לאקדחים אחרים ולכן המעבר בין אקדחים דומים במבניהם אינו דורש רכישת מיומנות חדשה והתמודדות עם עקומת למידה לא מוכרת.  תחת מצבי לחץ, כמו בזירות פיגוע או פשע, עדיף שכל הכלים ש"הטובים" נושאים יהיו זהים כמה שיותר כיוון שאם אדם נפגע ואינו יכול לירות, אזי חברו ייטול את נשקו וימשיך לירות ללא צורך בהתמודדות עם מנגנון ייחודי ולא מוכר.

 

 

סיכום ומסקנות

אקדח ה-P7 הינו אקדח גאוני ומדהים, אך מיושן במובן מסוים וטרם זמנו במובן אחר.

אופיו ויחודו הרב של אקדח זה ממחישים היטב ובאופן קיצוני את האמרה "אם ברצונך להיות יורה טוב, עליך לירות באקדחים רבים - אם ברצונך להיות יורה מעולה, עליך לירות באקדח אחד".  אקדח ה-P7 דורש אימון ורכישת מיומנות אך ורק איתו על מנת להקנות ליורה דפוסי התנהגות אינסטינקטיביים לקראת שעת הצורך.

 

כפי שהזכרתי קודם לכן, ניתן גם לשחרר ירייה על ידי לחיצה על ההדק ואחר כך לחיצה על מנוף הדריכה.  באמצע שנות השמונים הרגה שוטרת גרמניה טירונית, אדם חשוד בעת ביצוע מעצר.  מסתבר כי היא לחצה על ההדק ואחר כך על מנוף הדריכה.  תוצר אירוע זה היה הוצאת אקדח ה-P7 משירות המשטרה הגרמנית והחלפתו באחר; זאת למרות שברור שהשוטרת עברה עבירת בטיחות בסיסית ביותר.

 

למרות כל יתרונותיו הבלתי מבוטלים, קשה לאקדח חריג זה להתמודד בשוק עם שלל אקדחים פולימרים קלים, אמינים, זולים, בעלי קיבולת גדולה וגימורים עמידים.  בסופו של דבר, כמו עם כל דבר אחר בחיים, ישנם יתרונות וחסרונות על כף המאזניים ולאן אותה כף נוטה הוא עניין לפרשנות אישית בלבד.

 

בתודה,

--גבי

 

הערות ותגובות

HK Logo

 

 

 

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.  המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות © 2003