כתבה מקורית!ראדום מודל 35

כל אחד יודע מה זה אמא פולניה, אבל אקדח פולני זה כבר עניין אחר לגמרי.

 

 

מאת:  אבי מור

 

מבוא

ה-VIS או כפי שהוא מכונה גם RADOM הוא האקדח היחיד שתוכנן ויוצר בפולין.

 

Radom 35כפי שידוע עד עצם היום הזה, אקדח זה יוצר אמנם רק במשך שנים ספורות אך ללא ספק השאיר חותם.  היו לו כמה תכונות, חלקן מקוריות וחלקן מועתקות, אך השילוב ביניהן הניב את אחד העיצובים היותר חזקים בעולם האקדחים המודרניים.  למרות זאת, לזמן ולהיסטוריה יש את הדרכים שלהם לבחור מי יעבור למדף של 'אלה שהיו פעם' ומי ימשיך וישחק על המגרש וגם בגיל 80+ יחשב עדיין לשחקן רכש צעיר ורענן.

אקדחים כמו קולט 45 שהחל את חייו ב-1900 פחות או יותר, או ה-FN  שהחל דרכו כרעיון כבר ב-1913, נחשבים עדיין לפופולאריים ביותר, ולא פלא ששניהם יצירי כפיו של ג'והן מוזס בראונינג האגדי.  שני אקדחים אלו קשורים קשר ישיר לרדום שלפנינו.

 

האקדח קרוי רדום על שם העיר הפולנית עתירת ההיסטוריה שבה הוא נולד ויוצר.  לעיתים קוראים לו גם WIS (כפי שצריך לכתוב באמת אך להגיד צריך עם V) על שם שני המהנדסים שתכננו את הכלי.

בשנת 1919 אחר סיום מלחמת העולם הראשונה מצאה עצמה פולין עם משימה חשובה מאד והיא לארגן את הצבא מחדש.  פולין בקשה להקים לעצמה צבא קטן וחכם (נשמע מוכר, לא?) שנשען על כמה מיליוני חיילי מילואים.

הצבא החדש נזקק לנשק ובשנת 1920 הוקמה תעשיית נשק בעיר רדום בפולין על מנת לספק את הצרכים של הצבא אך גם לשם ייצוא על מנת לגרוף קצת כסף לכלכלתה הצולעת של פולין.  התעשייה התבססה ברובה על ייצור רובים שהיו העתקים של רובי המאוזר הגרמניים המוכרים לנו יותר כרובה צ'כי, שכן גם מה שהגיע לכאן מצ'כיה בזמן מלחמת העצמאות היו העתקים של אותו המאוזר.  אבל עכשיו הצבא רצה גם אקדח.

 

 

התחלות פולניות

בשנת 1929 גילה המהנדס פיוטר וליניווצ'יק שהממשלה הפולנית שוקלת לייצר בפולין אקדח שמקורו היה בצ'כיה.  מכיוון שכבר נרכשו כ-1700 יחידות מהאקדח הצ'כי, ידידנו המהנדס כבר הספיק ללמוד על כל חולשותיו של האקדח הצ'כי, והיו לו כאלו, אך בעיקר מה שהפריע לפיוטר הייתה העובדה שהאקדח הצ'כי תוכנן לירות כדור בעל עוצמה נמוכה, בקוטר 380.  וליניווצ'יק גם ידע שהפרויקט הזה הולך לעלות לממשלתו הענייה 250,000 דולר שממילא לא היו מצויים בקופתה.

חבר אליו מהנדס אחר בשם יאן סקרז'פינסקי (מכאן השם המייצג WIS ראשי התיבות של וליניווצ'יק & סקרז'פינסקי), והם בחרו להתחיל עם פלטפורמה שכבר הוכיחה את עצמה מעל ומעבר לכל ספק, הקולט 45 של ברואנינג.  בחירתם באה משני טעמים: האקדח עבר מבחנים באש לא רק במעבדה והוכיח את עצמו גם תחת אש בקרב, ותוקף הפטנט של קולט פג ב-1928.

 

לא אלאה אתכם בכל השינויים הטכניים הפנימיים, אך אקדח הראדום מסתמך רבות על מנגנון ה-FN שרק זמן מועט לפני כן שוכלל ושופר על ידי המהנדס הבלגי דואידון סאיב, שעבד במפעלי FN בהרסטל בבלגיה.

מר סאיב השלים את מה שהחל בראונינג שנפטר ב-1927 - אקדח שבעצם תוכנן עבור מבחני הצבא הצרפתי שנערכו בשנת 1933.  אגב, אם בהיסטוריה ובמעלליה אנו עוסקים, מעטים זוכרים בכלל שבראונינג לא זכה להשלים את האקדח אותו הוא תכנן.  למעשה, האקדח המוכר לנו בכינוי FN כלל לא נראה כפי שבראונינג הגה אותו ומי שבאמת הביא את הפרויקט הזה לגמר הוא דווקא סאיב, אותו מהנדס בלגי אלמוני שכאמור גם נשאר אלמוני ולא זכה לתהילת העולם לה היה ראוי באמת.

עד היום נחשב ה-FN מודל 35 (שנת היציאה שלו לאור) כעיצוב האחרון של בראונינג ומומחים והיסטוריונים רבים בעולם הנשק מוכנים להישבע על העובדה הזו.

 

בשנת 1931 ירד מפס הייצור האב-טיפוס הראשון של אקדח הראדום שגם ירה.  מבחנים קשים מאד אותם עבר האקדח הובילו לשינוי תכנוני אחד בלבד - הישג נאה לאקדח חדש.  האקדח ירד לדרגי השטח ושם נמשכו הניסויים הקשים וב-1935 החל הייצור הסדרתי.  ישנה שמועה שאומרת שמכיוון שצמד המהנדסים השתמשו במשהו שפיתחה חברת FN הם גם שילמו עבור זכויות היוצרים ובתמורה הגיעו יועצים מהחברה הבלגית כדי לעזור לפולנים להקים את המפעל ואת פס הייצור.  לשמועה זו לא נמצאו תימוכין ורק הראיה שהמנגנון של צמד המהנדסים הפולנים (אתם לא ממש מצפים ממני שאני אקליד את שני השמות הפולניים הללו בכל פעם מחדש?) קיבל אישור פטנט מציבה עוד כמה סימני שאלה בדרכה של השמועה להתבסס.

בין 1935 ל-1939 יוצרו כ-18,000 אקדחים המוגדרים עד היום כאקדחים ברמה א'.  הגימור היה פשוט מושלם וניתן לומר שהיו ברמת גימור מסחרית.  אקדחים אלה הלכו ברובם לחייל הפרשים הפולני ולכמה פרוטקציונרים מקושרים מזרועות אחרות של הצבא זכו לחגור אותו עליהם גם כן.

 

 

Radom 35בואם של הגרמנים

הגרמנים פלשו לפולין ב-1939 ואליהם הצטרפו הרוסים שפלשו ממזרח.  הגרמנים שבאותה העת גם כן השתמשו באקדח 9 מ"מ בעל תכולת כדורים אופיינית לאקדחים בעלי מחסנית חד-טורית, הוולטרP-38  בעל שמונה כדורים (כמו במחסנית של ה-VIS)); נשבו באיכותו של הראדום והחליטו לייצר אותו בעצמם עבור הצבא הגרמני הכובש.

 

בשנת 1940 כבר כבש הצבא הגרמני חלקים ניכרים מאירופה.  בין השאר גם בלגיה נכבשה והמפעל של FN נפל כפרי בשל לידים גרמניות הכול-כך צמאות לנשק ובעיקר לאקדחים.

הגרמנים באותה העת השתמשו בארבעה אקדחי 9 מ"מ כשרק שניים מתוכם היו גרמניים באמת.  לא פחות מ-300,000 אקדחי רדום יוצרו תחת השלטון הנאצי בפולין.  בנסותם להוריד את עלויות הייצור ולזרז את תהליך ירידתם של המוצרים המוגמרים מפס הייצור, החלו הצוותים המנהלים של המפעל (צוותים שהורכבו ברובם מאנשי מפעל הנשק האוסטרי שטייר-מנליכר-פוך) לוותר על כל המותרות שהיו באקדח שעה שיוצר תחת השלטון הפולני לפני הכיבוש.

 

בניגוד לאקדחים הפולניים שהוגדרו ומוגדרים על עצם היום הזה על ידי אספנים כאקדחים מן השורה הראשונה, האקדחים שיוצרו בחופזה תחת השלטון הנאצי מוגדרים כסוג ג'.  הגימור היה גרוע ביותר ללא ליטוש וללא השחרה ראויה לשמה מכיוון שהדגש היה על כמה שיותר פריטים מקו הייצור בכמה שפחות זמן.  לאחר מכן יוצרה כמות קטנה של אקדחי ראדום גם במפעל של שטייר באוסטריה.  אגב, כך גם קרה באקדחי ה-FN שיוצרו על ידי פועלי כפייה במפעל הבלגי, אך גם שם יש טענה די מבוססת שפועלי הכפייה חיבלו חבלות של ממש באקדחים שירדו מפס הייצור ועד היום לא מומלץ לירות באקדחי FN נאציים ירי מאסיבי מחשש לבריאותו ושלמותו של היורה מתוך חשש אמיתי לחוזקו של האקדח.

 

הגרמנים גם ויתרו בתהליך הייצור על השלב שבו נחרץ בקת האקדח חריץ המיועד לקבל אליו קת עץ (דבר שהיה מאד מקובל באותה התקופה) שבמקור פותחה על ידי המהנדסים הפולנים.  החיפזון וחוסר הזמן לייצר קתות כאלו גרם להם לוותר גם על זה.

אך לא רק על זה ויתרו הגרמנים - יותר מאוחר הם החלו לוותר על תפס הפירוק ובשלב האחרון גם משמיט הפטיש נעלם מן המחלק.  אם רוצים ללמוד עד כמה העריכו הגרמנים את התכנון הפולני, ניתן ללמוד על כך מספר הכלים שיוצרו בהשוואה לכלים אחרים.  319,000 אקדחי FN הכיבוש ומהלוגר הגרמני המקורי, יוצרו לא הרבה יותר, 400,000 במספר.

 

 

בואם של הרוסים וסוף הדרך

ייצורו של הכלי הפולני הכול-כך מוצלח הזה הופסק שעה שהרוסים "שיחררו" את פולין בתום המלחמה וכפו על הצבא הפולני לקבל את הטוקרב הרוסי (שלא הגיע אפילו לקרסוליו של הראדום מבחינת התכונות).  אקדחי ראדום שהוברחו מן מפעל היצור שימשו את המחתרת הפולנית במלחמתה נגד השלטון הנאצי.  סוף המלחמה, כיבושה של פולין וסיפוחה לגוש הסובייטי, סימנה גם את סגירת פס הייצור של הראדום שלא חודש מאז לעולם.

 

כלים רבים מצאו את דרכם לארה"ב כמזכרות מהמלחמה.  גם לישראל הם הגיעו, על פי הערכתי בלבד, לא יותר מכמה עשרות, אולי מאות, אם אני טועה בגדול.  במהלך כל שנות העיסוק הרבות שלי בנשק נתקלתי בסה"כ בחמישה או שישה אקדחי ראדום, ומעולם לא נתקלתי ב-VIS שלא עבד ולא שמעתי על אחד כזה בכל המפגשים שלי עם מדריכים וחובבי נשק.  כל מי שירה בכלי הזה, דיווח רק על תוצאות טובות מאד, אמינות גבוהה ודיוק גבוה מאד גם כן.

 

קל מאד לזהות את הראדום גם אם הלשון הפולנית לא שגורה בפיך.  זהו אקדח שמזכיר בצורתו במבט ראשון את הקולט, המשבת המצוי על גב הקת לקוח ישירות משם.  אך בזה נגמר הדמיון, גם החיצוני.

המנוף המצוי על המחלק אינו נצרה משמיטה פטיש אלא מנגנון השמטה בלבד, על אף שהאקדח הוא בעל מנגנון 'פעולה-בודדת'.  כלומר ניתן להשמיט את הפטיש בצורה בטוחה על בית בליעה מלא, אך תידרש להרים את הפטיש חזרה על מנת לירות.  מה שנראה לכאורה מאחורי הקת כניצרת גוף, כפי שהיא מוכרת לנו מאקדחים אחרים בעלי מנגנון 'פעולה-בודדת', הוא למעשה מנוף שעוזר ללכוד את המחלק לאחרו בזמן פעולת הפירוק, מה שעושה הנצרה כפעולה נוספת באקדחי FN.

 

הפטיש העגול המאפיין את הצורה המקובלת באותה התקופה, יראה בתחילה ככזה שקשה לדרוך אותו בעזרת האגודל, אך הוא לא תוכנן לזה, המטרה של צורה זו הייתה על מנת לאפשר לדרוך אותו בקלות על עור אוכף סוסים, ולכן הוא גם בעל צורה זו באקדחי FN של אותה התקופה.  הקולט 45 שכבר תוכנן כאקדח לכל חייל ולכן הוא כבר בעל פטיש בעל מקור ולא עגול.

 

משקלו של הראדום הוא קצת מעל 1 ק"ג ריק.  אם במקרה נשאר לסבא ראדום כזה במצב טוב, מאלו שהבריחו לארץ טרום המדינה והוא באמת פולני גזעי, זה יכול להביא לכם אלפיה.  כן, כזו שהשטרות שלה הן בצבע ירוק ויש להם פרצוף של נשיא אמריקני חמור סבר עליהם.  אחד כזה שיוצר תחת הכיבוש הנאצי, שוב במצב טוב, יביא כ-850 דולר.  הגרועים שיוצרו בסוף הכיבוש, חסרי מנוף ההשמטה ותפס הפירוק, יגרפו כ-500 דולר לכיסכם.

 

 

פורסם לראשונה בלייזר גיליון 39, אוקטובר 2004.

 

הערות ותגובות

 

Radom 35

 

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.  המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות © 2005