כתבה מקורית!שיהיה לכם ירי נעים

הצוות שתכנן את ה-HS-2000 הצליח ליצור אקדח פולימרי שאינו רק עוד וריאציה על נושא

אקדחים מפלסטיק אלא מציג מספר חידושים, ומשלב תכונות שהיו בעבר באקדחים שונים

 

 

מאת:  אבי מור

 

מבוא

HS-2000אקדחים מפלסטיק הם עובדה מוגמרת והם ימשיכו להיות אתנו לפחות עד שיומצא חומר יותר קל, יותר חזק ויותר עמיד, שכן חומרי הפלסטיק המשמשים לתעשיית האקדחים כבר הוכיחו את עמידותם יותר מאלומיניום וגם יותר מפלדה.  השילוב של חוזק מכני עם משקל נמוך קוסם לכל רוכש נשק פוטנציאלי ובעיקר למי שעליו לשאת אקדח על גופו במשך שעות וימים.  משקלו של אקדח 9 מ"מ רב כדורי טעון מפלסטיק זהה לאקדח מקביל מפלדה - כשהוא ריק מכדורים.  וזה הבדל משמעותי.

האקדח שלפנינו, HS-2000, אינו ממש חדש.  למעשה הוא תוצאת ההתפתחות של דגמים קודמים שיצאו מבית החרושת I.M Metalworks שבקרלובק, קרואטיה.  הדגם הראשון, שכונה PHP, הושק בשנת 1991, אחריו הושק דגם HS–95.  לאחר שתוקנו כל הליקויים התכנוניים והחסרונות הביצועיים שהיו בדגמים הקודמים נולד הדגם החדש.

הצוות שתכנן אותו, בראשותו של המהנדס ווקוביק, הצליח ליצור אקדח פולימרי שאינו רק עוד וריאציה על נושא אקדחים מפלסטיק, אלא מציג מספר חידושים ושילוב תכונות שהיו בעבר באקדחים שונים.

הפעם אנו גם זוכים לדווח עליו יחד עם גדולי עיתוני הנשק בעולם, שכן האקדח יובא לארץ במקביל להפצתו של הדגם האחרון ברחבי העולם, וקיבלנו אותו לבדיקה מחנות הנשק קל-וי המייבאת אותו לארץ.

 

 

 

לא נמלט מהשוואה

תפס מחסניתכל מפתח אקדח בעל גוף פולימרי, יודע שלא ימלט מהשוואתו לאקדח הפולימרי שאמנם לא היה הראשון, אבל בהחלט התחיל את המהפכה: הגלוק.  מבט חטוף על אקדח זה יגלה דמיון מסוים לגלוק - בעיקר לדגמיו המודרניים - וגם לאקדחי הזיג-זאואר.  מתכנני ה-HS-2000 לא חזרו על השגיאה של גלוק ולכן לא יצרו גם את המחסניות מפלסטיק.  התוצאה: לא רק שההיקף הכללי של הקת קטן יותר, אלא גם זווית הקת/קנה שונה והקת אינה משדרת תחושה מרובעת, קופסתית משהו, אלא להיפך: תחושה של הנדסת אנוש טובה מאד.

שני השקעים המעטרים את צידי הקת במקום בו אמור לנוח האגודל - מימין או משמאל - אכן לקוחים מהקת של הגלוק, וזה רק לטובה.  מחלק האקדח מזכיר מאד את המחלקים של אקדחי הזיג-זאואר הן מההיבט העיצובי, הן מההיבט ההנדסי.  צורת המחלק ופסי הדריכה – דומים לאלה של דגם 229 של זיג:  מחלק חיצוני לגוף, בעל מבנה מדורג, בעל פסי דריכה עבים ונוחים לדריכה מהירה, למי שבוחר לשאת את האקדח עם מחסנית ב'הכנס' בלבד, מצב מס' 3.

פסי דריכה קיימים גם בקדמת המחלק וכך יש אפשרות לדרוך/לבדוק את בית הבליעה בכל דרך מקובלת.  גם נקודת המפגש של הקנה באזור בית הבליעה עם המחלק, מזכירה מאד את אקדחי הגלוק והזיג.

אבל בזה מסתיים הדמיון.  מכאן והלאה נתנו המהנדסים דרור לדמיונם ושילבו באקדח מספר תכונות שכבר נראו בעבר באקדחים, אך לא תמיד בצורה ובאופן הזה.  מכל מקום, מעולם הם לא שכנו כולן יחד באקדח אחד.

במקום בו באקדח מסורתי יהיו קתות עץ או פלסטיק, יש באקדח הזה חספוס עדין, אך לא עדין מדי.  ואילו בחלק הקדמי והאחורי של הקת, יש חספוס משבצות המשפר את תחושת האחיזה גם למי שידיו רטובות.  בחלק האחורי של קת האקדח, במקום בו יפגוש את החלק הרך שבין אצבע ההדק לאגודל - יש משבת.

 

 

ירי גם עם כפפות

משבתהרעיון של משבת המובנה בקת האקדח או בידית האחיזה של תמ"ק כדוגמת העוזי, הוא שאין אפשרות להפעיל את הנשק, אלא רק לאחר לחיצה מלאה על המשבת בעת אחיזת הנשק.  המשבת באקדח זה דומה יותר במבנהו למשבת הקיים בידית האחיזה של תמ"ק העוזי, מאשר לזה הבנוי בקת של אקדח קולט.  בניגוד לתכנון של קולט, שמונע לעיתים מבעלי ידיים קטנות להפעיל את המשבת (בעיקר אם היורה רגיל להניח את האגודל על ניצרת האקדח), כאן לא מתעוררת כל בעיה והמשבת משתחרר ומאפשר את הפעלת הנשק ללא כל בעיה בשעת הצורך.  אני סבור שגם באקדח זה, כמו באקדחי קולט, ניתן לבטל את פעולתו של המשבת.  אצלי המשבת מבוטל בשני אקדחי הקולט שבבעלותי, בגלל התופעה של אי שחרור המשבת אצל יורים בעלי ידיים קטנות.

 

תפס המחסנית הוא דו-צדדי אמיתי, ונוח להפעלה או על ידי האצבע היורה, ללא צורך בהסטת הנשק בכף היד היורה, או על ידי האגודל של היד היורה בדרך המסורתית.  הדרך הראשונה עדיפה בעיני, שכן היא מחייבת הסרת האצבע היורה מההדק בזמן החלפת המחסנית - תרומה משמעותית לבטיחות.

שמורת ההדק מרובעת בסגנון אמריקאי וגדולה מספיק כדי לבצע ירי גם עם כפפות.  פתח בית המחסנית בנוי בצורת משפך, לשיפור הכנסת המחסנית בעת פעולה דחופה של החלפה בעת לחימה.  כמו בכל אקדח מודרני, גם באקדח זה משולבת מסילת אביזרים מדגם פיקטיני בתחתית החלק הקדמי של הגוף, בקדמת שמורת ההדק.  פנסים וצייני לייזר מתוצרת חברות שונות יתאימו למסילת אביזרים זו. 

בדקתי את הפנס M3 שעולה ויורד ממסילת האקדח ללא כל בעיה, מה שמצביע בעיקר על מידת הדיוק שלה.

עצר המחלק ממוקם קרוב מאד למיקום האגודל של היורה ופירושו של דבר הוא שהורדת העצר לאחר החלפת המחסנית, תהיה נוחה גם בעת ירי ביד אחת.  חלקי המתכת יצוקים לתוך הפלסטיק בדיוק כמו בכל אקדח פלסטיק אחר.  מנוף הפירוק של האקדח, שנמצא על הגוף, מזכיר במבט ראשון את מנוף הפירוק של אקדחי הזיג מסדרה 200.  אולם צוות המהנדסים שיפר גם כאן.  ההדק של ה-HS2000, שכבר ראינו אותו גם על אקדחים אחרים כמו הסיגמה שנעלם והשטייר החדש, הוא הדק פעולה בודדת בעל משקל קל ומהלך קצר וחידוש הקשר קצר אף הוא.  ניצרת ההדק בולטת מעט יותר מאשר בגלוק, אך הדבר לא יצר שום בעיה בעת הירי.

 

 

חידושים במחלק

מטרת ירימחלק האקדח מגלה מספר לא מבוטל של חידושים.  בחלק האחורי שלו, המחלק תחת הכוונת הקדמית, על המשטח האחורי של המחלק ישנו קדח ובשעה שהאקדח דרוך - גם אם לא בהכרח טעון - יבלוט ממנו פין שניתן לראותו בקלות באור, או למששו בחושך וזוהי תרומה נוספת לבטיחות.

על החלק העליון של המחלק, בנקודה בה הוא נפגש עם בית הבליעה - יש ציין מכני נוסף, המורגש גם במישוש בחושך, והוא מציין אם יש או אין כדור או תרמיל בבית הבליעה.  במטווח, כאשר לרשות היורה כל הזמן שבעולם, זה אולי לא חשוב כל כך, אבל מי שנמנה על יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, ימצא ציין זה שימושי ביותר, כדי לבדוק בשקט אם הכלי טעון ומוכן לירי לפני הסתערות על היעד.  המחלק מצופה בציפוי עמיד מאד הנקרא ברונירל, שמקובל היום על ידי יצרניות רבות.

הכוונות על האקדח שהגיע לידי היו גבוהות וברורות ואפשרו ירי מהיר גם בתנאי תאורה לא אידיאליים.  חשקה נפשך בכוונות לילה? אין בעיה.  מסילת הכוונות מלפנים ומאחור זהות לאלה של אקדחי זיג.

מבחן הירי נעשה בכדורים בעלי צורות קליע שונות: החל ב-FMJ וכלה בכדורי ראש חלול שונים.  הירי בוצע גם במגוון של עוצמות קליע, כולל עירוב תחמושות מסוגים שונים ועוצמות שונות באותה המחסנית.   בסך הכול נורו כשש מאות כדור במהלך הניסוי, ולא התגלה כל מעצור.  עצר המחלק נועל את המחלק לאחור בגמר כל מחסנית, והמחסניות נושרות מהאקדח בחופשיות בין אם הן ריקות, בין אם הן מלאות בחלקן.

מההיבט הזה, זהו בדיוק מה שאנו מצפים מכל אקדח לחימה, בין אם הוא עשוי פלדה, אלומיניום, או פלסטיק.  המחסנית צריכה לעוף מהאקדח כשלוחצים על התפס המחסנית - אך לא לפני כן.  כאן תפס המחסנית אינו בולט מידי ולכן לא נראה שלחץ חיצוני, בנרתיק למשל, יכול לגרום לאובדן המחסנית.

ממדיו הכללים של האקדח מזכירים מאד את אלה של הגלוק 19 ומערכת הקפיץ המחזיר, מזכירה את המערכת הסגורה המשולבת כבר בכמה אקדחים בינוניים וקטנים: מערכת שני קפיצים, האחד בתוך השני, כשהאחד קצר מהשני.   מטרת המערכת היא להקטין את הרתע של האקדח, הן זה המורגש בעת הירי על ידי היורה, הן הרתע הנמדד באמצעי מעבדה.  בעיקר היא נועדה לבטל את זה הקיים בעת סיום תנועתו לאחור של המחלק, בשעה שהוא נפגש עם גוף האקדח ונעצרת סופית תנועתו לאחור.  נקודה זו היא ההרסנית ביותר למחלק ולגוף האקדח וזו גם הנקודה בה ירגיש היורה את שיא המכה לאחור של המחלק.

 

 

מטרת יריפירוק והרכבה קלים

הירי באקדח נוח ונעים, ללא תחושת רתע חזקה גם בכדורים בעלי עוצמת +P+, הן מתוצרת ווינצ'סטר במשקל 115 גריין, הן המקבילים להם מתוצרת פדרל.  הדיוק של האקדח גבוה מאד, תודות למבנה הקנה מבפנים ומבחוץ.  קצה הקנה, בחלק הנוגע במחלק בעת שהאקדח חוזר לכוננות מלאה לאחר מחזור ירי מלא, מעובה מעט והחופש בין החלקים קטן יותר, ליצירת דיוק מרבי, וחזרתו של הקנה לאותה נקודה בדיוק בתוך מחלק האקדח אחרי כל כדור וכדור.  מבט בדיעבד במטרות, הבהיר שגם בירי מהיר אין כל בעיה לשמור על דיוק גבוה בכל סוגי הכדורים.

הפירוק וההרכבה של האקדח קלים מאד.  מוודאים שהאקדח פרוק מתחמושת ובית המחסנית ובית הבליעה ריקים מכדורים.  מושכים את המחלק כל הדרך לאחור ונועלים את המחלק לאחור על עצר המחלק.  רק אז אפשר לסובב את מנוף הפירוק כלפי מעלה אל תוך החריץ הנראה מצדו השמאלי של האקדח, ולהתחיל את התנועה לפנים של המחלק, כדי להורידו מגוף האקדח.  זאת לא לפני שמשחררים נקירה ומחזיקים את ההדק לחוץ בכל מהלך התנועה של המחלק לפנים, עד להשלמת המהלך של הסרתו מגוף האקדח.  כל זאת כדי למנוע מהדוקרן מלעצור את תנועת המחלק על ידי אחיזה בנוקר, כמו בעת מחזור ירי מלא.

מוציאים את הקפיץ המחזיר (המערכת סגורה כך שהקפיץ לא יכול לקפוץ וללכת לאיבוד בתנאי שדה) ומוציאים את הקנה.  קל, פשוט וניתן לביצוע גם בחושך מוחלט.

 

 

סיכום

על פניו, ובבדיקה ראשונה, הרושם הוא שמדובר באקדח טוב.  אולם קביעה זו צריכה לחזור ולהיבדק במימד של זמן וניסיון.  מיכאיל קלצ'ניקוב ובראונינג לפניו, וכך גם סמיואל קולט וגם ג'יימס סטונר מתכנן רובה ה-M16 קנו להם חלקת נצח בהיסטוריה של כלי הנשק מפני שהם עברו בהצלחה יתרה את מבחן הזמן, ומי יודע אולי גם ווקוביק הצליח להיכנס אל פנתיאון מתכנני נשק, אבל את זה כאמור רק מבחן הזמן יגלה לנו.

 

לראשונה פורסם בכתב העת מוGUN מספר 14, נובמבר 2002.

 

 

הערות ותגובות

 

אבי מור בעת ירי

 

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.   המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות © 2004