האקדח האחרון

76 שנים למותו של ג'והן מוזס בראונינג, ולא האיש ולא האקדח מתו באמת אף פעם.

 

מאת:  אבי מור

 

 

נוח על משכבך בשלום, יוחנן משה בראונינג. כל עוד יש עולם ויש לעולם הזה היסטוריה אז מקומך מובטח שם ביותר מדף אחד.  אם היה עוד מישהו בעולם שלא האמין באופן מוחלט בחיי הנצח שלך ובחיי עבודותיך אז הנה עשורים רבים לאחר מותך אפשר לקבוע בוודות את מקומך לנצח בפנתיאון של כלי הנשק בעולם כולו מאז שחר ההיסטוריה.

 

בראונינג נולד בעיר אוגדן שביוטה, ארה"ב, בן למשפחת חרשי ברזל. אביו ואחיו היו חרשי נשק מוכשרים מאד אך אף לא אחד מהם נתברך בכישרון ההמצאה הבלתי נדלה של ג'והן מוזס הצעיר.  אפילו את רובה הווינצ'סטר של תקופת המערב הפרוע הוא זה שהמציא.

 

בראונינג הוא הממציא הפורה ביותר שקם אי פעם בעולם הנשק. יותר משבעים כלי נשק (מתוך סך כולל של כמאה) שתכנן ורשם עליהם פטנט עדיין עובדים ומשמשים צבאות, משטרות ואזרחים רבים ברחבי העולם, למלחמה, לצייד והן לספורט.  כלי הנשק שלו הצטיינו מאז ומעולם בחשיבה שתמיד הקדימה את זמנה אך לא הרבה מידי כדי לא ללכת לאבדון. את כלי הנשק שלו תמיד אפיינה הנדסת אנוש טובה, הרבה לפני שהמונח הזה נטבע בכלל, ושלא לדבר על אמינות וביצועים שהעולם לא ידע כמוהם הרבה לפני ISO כזה או אחר.

 

מקלע 0.5 אשר הכדור שהוא יורה קרוי על שמו של בראונינג, רובה הצייד החצי-אוטומטי, אקדח קולט 45, הם רק אחדים מן המוכרים יותר מבין הרבים, אבל אנו באים כאן לספר את סיפורו של ה-Browning High-Power, אקדח התשעה מ"מ הרב כדורי הראשון בעולם שאי פעם תוכנן.  את האקדח בראונינג תכנן ובנה לו את האבטיפוס אך לא זכה לראות אותו יורד משולחן השרטוט וחדר המודלים אל פס הייצור עצמו עקב מותו בטרם עת.

 

אחת המסקנות של הצבא הצרפתי ממלחמת העולם השנייה הייתה הצורך להחליף את אקדחי התוף המיושנים שלהם באקדח חצי-אוטומטי מודרני.  לפיכך יצא מכרז בינלאומי לתכנון אקדח חדש לכוחות המזוינים הצרפתיים. בראונינג אמנם לא היה זה שהמציא את כדור התשעה מ"מ כפי שאנו מכירים אותו היום - לזה אחראי ג'ורג' לוגר שעל שמו ועל שם האקדח שהוא המציא קרוי הכדור עד היום, כדור 9 מ"מ לוגר/פרבלום.  אך בראונינג היה זה שהכיר בפוטנציאל של הכדור החדש לתכנון וייצור נשק רב כדורי.  בראונינג אחראי להמצאתם של כדורים חדשים ולא רק כלי נשק.  הנפוץ והידוע מכולם הוא כדור המקלע 0.5 (.50 Browning Machine Gun), הכדור אותו אנו מכנים היום 380 ACP (Automatic Colt Pistol)  הוא למעשה מה שכונה עד לא לפני שנים רבות 'תשעה מ"מ בראונינג'.

 

 לצבא הצרפתי היו דרישות מוזרות שאף לא אחד ידע או יודע להסביר אותן אבל המוזרה שבהן היא התכונה של האקדח שלא ירה ללא שהמחסנית נמצאת במקומה בית המחסנית. הרעיון שעמד מאחורי דרישה זו היה שפרש צרפתי יישא את האקדח כשכדור נמצא בבית הבליעה והאקדח דרוך אך לא נצור ובשעת בצורך יאחד את האקדח והמחסנית ויוכל להשתמש באקדח בעת הלחימה.  יודעי נשק ברחבי העולם תהו תמיד מדוע תכנן בראונינג את נצרת האקדח קטנה כל כך, אך בהתחשב בעובדה שהאקדח אמור היה להיות נישא במצב לא נצור מסבירה את גודל של הנצרה.

 

הצרפתים שמאז ומעולם סבלו מלאומיות יתר לא בחרו באקדח של בראונינג והעדיפו על פניו אקדח מתוצרת צרפתית על אף שאיכותו הייתה נמוכה יותר. גם איכותם של אחרים שהעמידו עצמם למבחן הייתה נמוכה ביחס לאקדח של בראונינג. בראונינג הציג לעולם באקדח זה מספר חידושים שלא היו ידועים עד אז.   לראשונה הוצג אקדח עם מחסנית רב-כדורית הנבלעת בתוך גוף האקדח, מחסנית שהכדורים מסודרים בתוכה בצורת זיג-זג. לאקדח תוכננה קת מתקפלת הנצמדת לגב האקדח אשר בסופו של לא התגבשה לכלל ביצוע אך במקומה באה קת אחרת שהתחברה לחריץ בגב קת האקדח. לאקדח הייתה הכוונת שמזכירה יותר כוונת של רובה מאשר כוונת של אקדח ועימה ניתן היה לירות באקדח לטווחים ארוכים בדיוק גבוה.

 

על אף היותו אקדח רב כדורי, בתחילה תוכננה מחסנית בת 15 כדורים, אך בסופו של דבר תוכננה מחסנית בת 13 כדורים, וכך היא אף מיוצרת עד היום.  גופו של האקדח היה צר ו-95% מן האנשים שייקחו את האקדח יחשבו שעל אף שהם נולדו שנים רבות אחרי שבראונינג מת, הוא חשב עליהם שעה שישב ליד שולחן השרטוט.

 

הצרפתים לא לקחו את האקדח הזה אבל שבעים מדינות אחרות עשו זאת ולא הצטערו על כך לעולם.  צרה היריעה מלמנות את מספר כוחות הביטחון, היחידות במיוחדות, וכוחות השיטור הסמויים והגלויים ברחבי העולם המשתמשים באקדח זה, שלא לדבר על מספר האזרחים ברחבי הגלובוס שאקדח זה משמש אותם יום יום להגנה עצמית.

 

ג'והן מוזס בראונינג הלך לעולמו בחודש דצמבר 1926 ובפברואר 1927 הוענק הפטנט לאקדח זה אחרי מותו.  מי שהשלים את האקדח והעביר אותו את השלב החשוב מן התכנון אל הייצור היה מהנדס אלמוני בלגי שעבד בחב' FN ושמו דואידון סאיב, שלימים זכה  אף הוא לתהילת עולם כאשר תכנן את הרובה שאנו כינינו בצבא רומ"ט FN (רובה מטען) ואילו כל העולם מכיר אותו בשם FN-FAL, רובה בקוטר 7.62 נאט"ו, בגרסה חצי אוטומטית, אוטומטית או גרסת מקלעון עם דורגלים.  הרובה לא הצליח בארץ בגלל שלא היה מותאם לתנאי החום בארץ. בתחילה הוגבל בו הירי האוטומטי ואח"כ הוחלף לחלוטין.

 

החברה הבלגית רצתה למנף את שמו של בראונינג אל ההצלחה והצניעה את חלקו סאיב בהשלמת האקדח ביודעה היטב שהשם בראונינג הידוע ברחבי העולם ומתקשר במוחם של אנשי נשק בכל העולם כשם נרדף לכלי נשק מעולים.  החברה לא רצתה לסמוך על איכותו של האקדח בלבד ולהיבנות על שמו של דואידון סאיב.

 

כיבושי הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה לא פסחו על בלגיה ומפעל הנשק FN ((Fabrique Nationale d'Herstal שממוקם עד היום בעיר Herstal בבלגיה נפל גם הוא בשלמותו לידיהם.  לא עבר זמן רב וגם הנאצים הכירו בעליונותו של האקדח על פני האקדחים שהיו בידיהם באותה העת, והחלו לתת את האקדח בהתחלה לאנשי SS ואחר-כך לקצינים.