כתבה מקורית!האקדח שקם לתחייה

ג'ון מוזס בראונינג – שבימים אלא מלאו 76 שנה* למותו הוא הממציא הפורה ביותר שקם לעולם הנשק.

יותר משבעים כלי נשק שתכנן ורשם כפטנט מתוך 104 פטנטים, עדיין משמשים צבאות, משטרות ואזרחים רבים בעולם.

 

 

מאת:  אבי מור

 

מבוא

ג'ון מוזס בראונינג, יכול לנוח על משכבו בשלום.  מקומו מובטח כל עוד יש עולם ויש לו היסטוריה של כלי נשק.  בראונינג, שנולד בעיר אוגדן שביוטה**, ארה"ב, הוא בעיני רבים ממציא כלי הנשק הגאוני והפורה שבכולם.  גם אביו ואחיו היו חרשי נשק מוכשרים מאד, אולם איש מהם לא התברך בכישרון ההמצאה הבלתי נדלה של מוזס הצעיר.  אפילו רובה הווינצ'סטר של תקופת המערב הפרוע, הוא יציר מוחו.  יותר משבעים כלי נשק מתוך כמאה*** שיצר ורשם בראונינג כפטנט עדיין משמשים צבאות, משטרות ואזרחים רבים ברחבי העולם; הן למלחמה, לצייד ולספורט.  כלי הנשק שלו אופיינו תמיד בחשיבה שהקדימה את זמנה ובהנדסת אנוש טובה, הרבה לפני שמונחים כמו 'הנדסת אנוש' או ISO נקבעו.  מקלע 0.5 שהקליע שלו נקרא על שמו של בראונינג, רובה הצייד החצי אוטומטי, אקדח הקולט 45, הם רק אחדים מהיצירות המוכרות שלו.  אנו נתרכז הפעם ב-Browning High-Power, אקדח ה-9 מ"מ הרב כדורי הראשון בעולם אותו תכנן בראונינג ובנה כאבטיפוס, אך לא זכה לראותו מגיע לפס הייצור.

 

גם כדורים כמו 380ACP  שידוע יותר בשם 9 מ"מ קצר בארץ, וכן כדורי ACP45 יחד עם כדורי 7.65 מ"מ הם כולם פרי מוחו של בראונינג.

 

 

היגיון צרפתי

לאחר מלחמת העולם השנייה הגיע הצבא הצרפתי למסקנה שיש להחליף את אקדחי התוף המיושנים באקדח חצי אוטומטי מודרני, ובהתאם פרסם מכרז בינלאומי לתכנון אקדח חדש.  לצבא הצרפתי היו כמה אקדח עם קת לכתף המשמשת גם כנרתיק, וכוונות רובה מתכוונותדרישות בסיסיות מוזרות.  למשל: שהאקדח לא יוכל לירות, אלא אם המחסנית נמצאת במקומה.  על פי ההיגיון הצרפתי האקדח אמור היה לשמש את חיל הפרשים, והלוחמים יישאו אותו דרוך ולא נצור, כשכדור בבית הבליעה.  רק בשעת הצורך תשולב המחסנית באקדח.  בעולם תהו תמיד מדוע תכנן בראונינג את נצרת האקדח קטנה כל כך, אך בהתחשב בעובדה שהאקדח אמור היה להיות נישא במצב דרוך וטעון אך לא נצור, מובנת גודלה של הנצרה.  בראונינג סבר ובצדק, שאם האקדח ממילא יהיה בנרתיקו של הלוחם לא נצור, אין לנצרה כל תפקיד מבצעי ולכן אין כל טעם להשקיע בתכנונה של נצרה גדולה ונוחה כמו זו שתכנן עבור האקדח הצבאי השני שלו שזכה לתהילת עולם, הקולט 45 של הצבא האמריקאי. הצרפתים, שתמיד היו אפופים אובססיה לאומית לא בחרו באקדח של בראונינג שהוגש למכרז וענה על כל דרישותיהם ובחרו דווקא באקדח נחות יותר מבחינה טכנית, מה גם שלא ענה על דרישות המכרז, אך היה מתוצרת צרפתית ה-MAB.

 

בראונינג כלל באקדח ה- Browning High-Power מספר חידושים.  לראשונה הוצג אקדח עם מחסנית רב-כדורית, ש-13 הכדורים בה מסודרים בזיג-זג והיא נבלעת בגוף האקדח.  אגב, לאקדח תוכננה במקור קת מתקפלת שנצמדת לגב הקת, אולם לבסוף החליט בראונינג על קת שתתחבר לחריץ בגב קת האקדח, ויחד עם כוונת שמזכירה כזו של רובה - ניתן היה לירות באקדח לטווחים ארוכים ובדיוק גבוה.  חיבור דומה לזה יש באקדחי פרבלום ומאוזר גרמניים וגם עם ה-FN כמו באקדחים אחרים, הקת שימשה גם כנרתיק אקדח עם כוונות מתכוונותלאקדח.  הנדסת האנוש של קת האקדח כל כך טובה, עד כדי שאנשים רבים ברחבי העולם שייקחו את האקדח ליד ירגישו מייד כאילו בראונינג בנה את האקדח עבורם על אף העובדה שהוא מת הרבה זמן לפני שהם בכלל נולדו.

 

הצרפתים, כאמור, לא אימצו את האקדח הזה, אבל שבעים מדינות אחרות הפכו אותו לכלי נשק תיקני בקרב כוחות ביטחון שלהן, יחידות מיוחדות, כוחות שיטור סמויים וגלויים וכן בקרב אזרחים פרטיים המשתמשים בו להגנה עצמית.  ג'ון בראונינג הלך לעולמו בדצמבר 1926 ורק חודשיים לאחר מכן אושר הפטנט.  מי שהשלים את האקדח והעביר אותו מהתכנון לייצור היה המהנדס הבלגי דואידון סאיב, שעבד בחברת FN ושלימים זכה לתהילת עולם בזכות תכנון הרובה שאנו מכירים מהצבא כרומ"ט FN ושהעולם מכיר אותו בשם  FAL, רובה 7.62 מ"מ בגרסה חצי אוטומטית, אוטומטית או בגרסת מקלעון עם דורגלים.  אגב, רובה ה-FAL לא הצליח כל כך בארץ בשל אי התאמתו לאקלים החם, ולאחר תקופת מסוימת בה הוגבל הירי האוטומטי, הוא הוחלף לחלוטין.

 

כאשר מפעל הנשק הבלגי FN השוכן עד היום בעיר הרסטל, נפל בשלמות לידי הגרמנים, הם הכירו מיד בעליונותו של ה-Browning High-Power על פני האקדחים שהיו בידיהם באותה העת, וניפקו אותו לאנשי אס.אס ולקצינים.  סביב יצור האקדח באותה תקופה נפוצו שמועות רבות, וביניהן זו שלפיה עשו פועלי הכפייה במפעל ככל יכולתם כדי לחבל באקדחים על פס הייצור ולכן יש הממליצים עד היום לא להשתמש באקדחים שיצאו באותה תקופה משערי המפעל.  המחתרת הבלגית בסיועה של המחתרת הצרפתית הבריחה את המהנדסים והפועלים הבכירים של המפעל לקנדה, אל מפעל המתכת של ג'ון אינגליס, שהוסב לייצור אקדחי FN GP (GP הינם ראשי התיבות של High-Power בצרפתית) עבור כוחות הברית.

 

מבחן החול

דגם MKIIIכ-850 אלף אקדחים יוצרו בקנדה עד תום מלחמת העולם השנייה עבור הבריטים, הקנדים, היוונים והסינים.  אחד מעוזריו של ג'ון אינגליס סיפר לימים, שכאשר הוטלה משימת הייצור על המפעל הקנדי, לא היו בידיהם שרטוטי הייצור, והם שוחזרו רק לאחר שהבלגים הצליחו להבריח לקנדה שישה אקדחים.  מאוחר יותר, כשאנשי המחתרת הצרפתית הצליחו להבריח את השרטוטים המקוריים לקנדה, התברר שמידת הדיוק בשחזור המידות הייתה גבוהה ביותר.

 

אנשי ג'ון אינגליס ניסו לייצר גם גרסת אלומיניום קלת משקל לאקדח, אך לאחר ירי של כאלפיים כדורים, החל הגוף להראות סימני עייפות והרעיון ירד מהפרק.  הקנדים בחנו את האקדח לפני שהפכו אותו לאקדח הרשמי שלהם והעבירו אותו סדרת מבחנים קשה.  במסגרת מבחן קשוח, הטמינו הקנדים שני אקדחים מפורקים ותחמושת בארגז חול, האקדחים הורכבו ומחלקי האקדחים ננעלו לאחור, עוד חול הוסף פנימה והאקדחים נטענו.  למעט ניעור קטן לפני תחילת הירי לסילוק עודפי החול, לא נדרשה כל פעולה נוספת והאקדחים ירו ללא כל מעצור, הצבא הקנדי וכן צבאות אחרים כבר לא רצו הוכחה נוספת.

 

האקדחים ששווקו לצבא הסיני החלו לפני כעשר שנים למצוא את דרכם לשווקים ברחבי העולם, וחלקם הקטן אף מצא את דרכו לישראל.  עד לפני שנים מעטות היה ה-Browning High-Power האקדח הרשמי של כוחות הביטחון בישראל.  אולם ב-SAS הבריטי, כמו גם יחידת המארבים של משטרת ניו-יורק, ביחידת הצלת בני ערובה של ה-FBI ובארגונים רבים אחרים לא חושבים להחליף אותו.

 

הדגם האזרחי הראשון שיוצר לאחר המלחמה קרוי MKI ובתחילת שנות השמונים של המאה קודמת יצא הדגם שהחליף אותו MKII וגם זה היה לתקופה קצרה, שכן דגם זה הוחלף בדגם בו אנו משתמשים עד היום, דגם MKIII.  בדגם זה יש כבר את כל מה שיש באקדח מודרני החל מכוונות גבוהות, המשך בנצרה דו-צדדית, שיפור ניכר בכבש הכדורים בכניסה לבית הבליעה.  אקדח FN מודרני יזין, ירה ויפלוט כל מה שתשים במחסנית שלו; והגימור שלו עמיד מאד נגד חלודה.

 

 

סיכום

לפני כשנה, 75 שנים לאחר מותו של בראונינג, הכריזה חברת FN הבלגית גם על מותו של האקדח הקרוי על שמו.  אולם מעריציו של מתכנן הנשק האגדי, טענו שההודעה על מותו של ה-Browning High-Power היא מוקדמת ומוגזמת.  לדעתם, על אף הנטייה העולמית לטובת אקדחי 9 מ"מ רב כדוריים בעלי פעולת הדק כפולה, או אקדחים כאלו בקוטר S&W .40, עדיין יש ביקוש עצום ל-Browning High-Power.  הלחץ עשה את שלו וחברת FN החזירה תוך זמן קצר לחיים את ה-Browning High-Power .

 

האקדח, המכונה בפי רבים בראשי תיבות GP35 שב להיות הסרגל על פיו נמדדים אקדחי לחימה, אפילו המודרניים ביותר שביניהם.  ואם כל זה נשמע לכם כסיפור אהבה פרטי שלי, זה באמת כך.  האקדח הראשון שרכשתי היה FN.  קניתי אותו מבן דודי והוא איתי עד היום, כמעט שלושים שנה.  למעט מיקרים ספורים שנבעו מעייפות החומר של חלק זה או אחר אחרי ירי של כדורים רבים, הוא לא אכזב אותי מעולם.  משיבוא יומו, יתפוס את מקומו אקדח FN אחר...

 

לראשונה פורסם בכתב העת מוGUN מספר 13, יולי 2002.

אקדח לירי מעשי

הערות ותגובות

 

 

*הערה: מכיוון שהכתבה המקורית פורסמה לפני שנים, יש לציין שכבר מלאו 86 שנים למותו של ג'ון בראונינג.

 

** אוגדן-יוטה

ogden_pics_01.jpgבתחילת חודש ספטמבר 2012 נסעתי לטיול בארה"ב.  מכיוון שתחילת הטיול הייתה לא רחוק מעיר הולדתו של בראונינג, נסעתי לראות את המוזיאון שמוקדש בראונינג בעיר הולדתו. המוזיאון שוכן בתחנת הרכבת הישנה של Union Pacific יש בו לא מעט תצוגות מעניינות, הן בתוך חללי המוזיאון והן בחצרו.  בין שאר הדברים שניתן לראות הם אולם גדול ובו אוסף יפה מאד של מכוניות ישנות, כולן עובדות ובמצב נסיעה מושלם. וכן אוסף קטרים מרשים ביותר של חברת הרכבות Union Pacific ששימשו את החברה כאמור מתחילת דרכה, בעת כיבוש המערב.

 

אבל עם כל העניין שיש לי במכוניות ישנות ובקטרים מרשימים, שלאחד מהם יש גלגלים בגובה של פי 1.5 מאדם גבוה, לא הייתי סוטה מדרכי עשרות מיילים כדי לראות את זה. נסעתי לראות את המוזיאון שאנשי העיר הקימו לכבודו של בן עירם שזכה לתהילת עולם ולעולם לא אצטער על הנסיעה ועל השעות שבילינו רעייתי ואני בעיר אוגדן.

 

המוזיאון מופעל על ידי פנסיונרים בני העיר.  הוא היה בבעלות העיר שלא יכלה העירייה לשאת בהוצאות הפעלת המוזיאון והוא נמכר לידיים פרטיות.  אך המיליונר שרכש את המקום הבין שהוא שייך מטבעו לבני העיר ותרם אתו בחזרה לתושבי אוגדן-יוטה. האולם הענק המצוי בקומה השנייה של המוזיאון מכיל את עבודותיהם של כל בני משפחת בראונינג, שכן ג'ון היה הבן הקטן במשפחה, אביו ואחיו כבר עסקו בפיתוח מנגנוני נשק והוא שהיה המבריק מבין כולם המשיך את דרכם רק בהצלחה שלא תתואר. גם בנו של ג'ון בראונינג המשיך את דרכו וגם נכדו, אך הם לא היו יצירתיים כמוהם.

 

במוזיאון ישנם דגמים רבים מאד של כלי נשק של כל בני המשפחה, אך בעיקר של ג'ון מ. בראונינג כמובן. גולת הכותרת של התצוגה היא משהו שניתן לראות אך ורק שם ולא בשום מקום בעולם. מבין כל הדגמים אותם ייצר בראונינג נותרו שלמים ועובדים שני דמים של אקדחיו המפורסמים ביותר. אלו דגמי האב-טיפוס שכבר ירו בפועל אותם בנה בראונינג על מנת לבדוק את התכנות התכנון לפני כניסה לייצור,.

 

זהו קולט 45 שבסופו של דבר הפך להיות קולט גברמנט או קולט 1911A1 ואקדח פופולארי נוסף שאף אותו ייצרה בסופו של דבר חברת קולט בקוטר ACP380 (9  'קצר'), אקדח שהיה בשימוש נרחב של אנשי מחתרת באירופה, סוכנים של הגוף שלימים הפך ל- CIA וכן בידיהם של מרגלים בריטים וקנדיים.  שירות הריגול הנגדי הבריטי אף פיתח מתקן לנשיאת האקדח על חגורת דגמ"ח תקנית של אותם הימים כך שניתן לירות על ידי משיכת כבל שטמון בכיס המעיל, דרך המעיל הסגור, אם חייו של הסוכן החשאי היו בסכנה.

 

שני הדגמים, כמו שאר הכלים, מונחים בארונות זכוכית מוארים וניתן להתרשם מהמגוון הענק של מוזיאון שמספק שעות של הנאה לחובבי נשק.  קשה לכתוב לכם לנסוע במיוחד, שכן זה לא במטולה ואפילו לא באילת.  אבל אם כמוני אתם מזדמנים למרחק סביר מן המקום, אפילו 200 או אפילו 300 מייל משם, אני יודע שהייתי נוסע, כפי שעשיתי ואם אשוב לשם אלך שוב לבקר במקום.ogden_pics_05.jpg

 

 

מילה על אוגדן

לא ידענו שמוזיאון נפתח בשעה עשר בבוקר והגענו בשעה תשע.  הלכנו לשוטט ברחובה הראשי של העיר ונכנסו לחנות של משכונאי שבחזית חנותו היה כתוב 'נשק'.  הסתבר שהבעלים של המקום איש חביב מאד, לא צעיר אומר בעדינות, נחשב כהיסטוריון הלא רשמי של העיר אוגדן בכלל ושל משפחת בראונינג בפרט.

 

השיחה בינינו קלחה ועד מהרה איך לא הגענו לדבר על נשק.  כשהוא ראה שאני חובב נשק ואף סיפרתי לא מעט מאד אני חייב לציין על עצמי, הוא החל להוציא פריטים אספנים מהכספת של החנות.  בין שאר הדברים שראיתי, של בראונינג כמובן, אך לא רק, היו כלי נשק שנמכרו בחנות של בראונינג עצמו באוגדן.

 

על כלי הנשק יש הטבעה של בראונינג שמאשרת שאמנם רכשת כלי נשק שיוצר של ידי ווינצ'סטר לדוגמא, כשהתכנון והפטנט הם של בראונינג, אבל רכשת אותו מהאיש עצמו בחנות שלו ולא שיווק של ווינצ'סטר ישירות לחנות או לצרכן.  לכלים אלו יש ערך רגשי בעיקר אבל גם ערך כספי לא קטן.  אני התרגשתי מאד שהחזקתי את הכלים הללו.

 

מה שעוד ניתן לראות במוזיאון זו תצוגה מרשימה בצורה בלתי רגילה של מיניאטורות עובדות של כלי נשק, אקדחים רובים ומקלעים.  וזה חלק בפני עצמו.

 

*** לגבי מספר כלי הנשק אותם המציא בראונינג יש חילוקי דעות ולא בגלל שמישהו חושב שמאה וארבעה הפטנטים הרשומים על שמו לא הומצאו על ידיו, חלילה, להיפך.  מדינת יוטה היא מקום מושבם של המורמונים, ומשפחת בראונינג אף היא נמנתה על בני קהילת המורמונים שמרכזה הוא בעיר סאלט לייק סיטי.  בתחילת הדרך, כך לפחות טוענת הסברה הנתמכת כמובן על ידי מעריצי משפחת בראונינג בכלל וג'ון בראונינג בפרט, הם סברו שלא יאה למשפחה נוצרית אדוקה בדתה לרשום פטנטים של כלי נשק.  ולכן הרבה מאד מהעיצובים והתכנונים לא נרשמו, בעיקר אלו שלא הגיעו לקווי הייצור השונים בחברות הנשק הענקיות של אותה התקופה.  טענה זו נתמכת במידת מה על ידי כלים שנמצאים במוזיאון ברמה של אבי טיפוס או דגמים מעטים שיוצרו בכלל.

 

 

ogden_pics_07.jpg

 

 

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.  המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות © 2012