כתבה מקורית!הפתרון מעבר לפינה

 

 

יעילותה של מערכת Cornershot לירי מעבר לפינה – תוכח רק לאחר ניסויים לא מעטים בתנאים אמיתיים,

על ידי הנחשונים שיסכימו לקפוץ אתה לקרב. בינתיים כדאי ללמוד גם על החסרונות שלה.

אבי מור יצא לחוות את הירי במטווח אימפריאל שבבית נבאללה.

 

 

 

כתב וצילם:  אבי מור

 

מבוא

CornershotCornershot – ירי פינתי בעברית פשוטה - היא מערכת המאפשרת ללוחם ביחידה מובחרת, לאיש משטרה ולכל מי שעוסק בלחימה בטרור, לירות מאחורי פינה, מעל ומתחת למחסה ומכל נקודה שבה הוא יישאר מוסתר ומוגן, ורק קצה המערכת ישתרבב אל המטרה.  כל זאת תוך מצג תמונה אמיתית של מה שמתרחש מול קנה הירי.

 

רעיון פיתוח מערכת שתאפשר לירות מבלי להיחשף, אינו חדש.  כבר במלחמת העולם הראשונה – מלחמת התעלות הארוכה בהיסטוריה – פיתחו הגרמנים רובה עם כוונות מבוססות פריסקופ.  רובים כאלה ניתן לראות היום במוזיאוני מלחמה רבים באירופה.  על אף שמלחמת העולם השנייה כבר לא הייתה מלחמת תעלות במובן הקלאסי של המילה, המשיכו הגרמנים לפתח רובים שיורים מעבר לפינה.  הפרויקט זכה לכינוי "קרימה פלינטה" (רובה עקום), אולם נשאר בגדר חלום, שכן אפילו הגרמנים לא הצליחו לשכנע גוף בעל מבנה גלילי - לנוע בתוך קנה עקום.

 

מערכות שפותחו בעולם המודרני, התבססו על טכנולוגיה של אלקטרוניקה ממוזערת. מצלמת טלוויזיה העבירה את התמונה לצג שחובר לידו של הלוחם או לקסדתו – כך שעליו הוא יכול היה לראות את המתרחש מעבר לפינה וללחוץ על ההדק בזמן המתאים.  מערכת Cornershot שונה בכך שהיא למעשה אקדח המורכב על מערכת אלקטרו-אופטית ורק היא נשלחת מעבר לפינה, ללא סיכון לגופו של הלוחם.

בפועל אין כל חשיבות לסוג האקדח, משום שניתן להתאים למערכת כל אקדח שירות, הנמצא בשימוש יחידה צבאית או משטרתית ובכך להקל על ההחלטה לרכוש אותה.

 

מערכת Cornershot פותחה עי ידי שני ישראלים בעלי ניסיון צבאי עשיר מאד בתחום הלחימה בטרור.  סא"ל עמוס גולן שהיה מפקד יחידת דובדבן ומפקד ביה"ס ללוחמה בטרור, ואסף נדל ששימש בעבר בתפקידים ביטחוניים במשרד החוץ ובאל-על.  עמוס גולן, שהוא ממציאו של ה-Cornershot יצק לתוכו את כל ניסיונו המצטבר בלחימה בטרור וניסה באמצעות פיתוח מערכת ה-Cornershot להקטין את הסיכונים אליהם נחשף הלוחם בטרור.

 

 

יתרונות וחסרונות

מבט בתמונות מגלה מערכת נשק שדומה מאד בצורתה ובגודלה לגלילון, אלא שהיא מחולקת לשני חלקים, המחוברים זה לזה בציר.  חיבור כזה מאפשר לחלק הקדמי לנוע ימינה ושמאלה, כ-65 עד 70 מעלות וביחד ליצור תזוזה קשתית של כ-140 מעלות.  על החלק הקדמי ממוקמים פנס טקטי, מערכת של ציין לייזר נראה ובלתי נראה ומצלמת טלוויזיה שניתן להחליפה במצלמה טרמית.

 

Cornershotבגחון הנשק, במקום שבו בדרך כלל נמצא המתפס הקדמי, נמצאת ידית השליטה על החלק הקדמי ובעזרתה מניעים ונועלים את החלק באחד משלושת המצבים האפשריים: ימין, שמאל ומרכז. על החלק האחורי הקבוע, יש קת מתקפלת שמשפרת את כושר הניידות של הלוחם.  בחלק הזה מצוי גם מארז סוללות המתח למצלמה, לפנס, ולצייני הלייזר.  בשמאל הערכה נפתח מסך טלוויזיה קטן המזכיר את מסכי מצלמות הווידיאו הביתיות.

 

בחלק העליון של המערכת, שם אנו רגילים למצוא את מכסה הגוף בגלילון, או את ידית הנשיאה ברובה M16 - מצויה מסילת אביזרים מסוג פיקטיני, אליה ניתן לחבר מגוון אמצעי כיוון אלקטרו אופטיים.  הפעלת ההדק היא מכאנית, וזאת כדי לאפשר ללוחם להמשיך בלחימה גם אם התגלתה תקלה אלקטרונית כלשהי.

 

לא ניתן בעת הלחימה להחליף את האקדח, או להוציאו ולהמשיך להשתמש בו ללא הערכה.  תפעול מעצורים? עד לרמה מסוימת. מעצור מסובך אולי יחייב נטישה של הערכה ומעבר לאקדח הרגיל. זו אינה תרגולת חדשה, היא קיימת וקל ליישם אותה גם כאן.

 

היתרונות? רבים מאד.  בראש ובראשונה במצב של חוסר אפשרות להשקיף באופן בטוח על אזור הלחימה, ניתן להציץ בעזרת המערכת כמעט מבלי להתגלות, לאסוף נתונים על הנעשה, וללחוץ מיד על ההדק.  גורם ההפתעה החשוב כל כך, מקבל כאן שידרוג, תוך הקטנת הסכנה הראשונית לכוחות הפורצים למתחם הלחימה.  בעתיד ניתן יהיה לשדר בצופן את הנתונים מאתר הלחימה אל החפ"ק, כך שהמפקדים יוכלו לקבל להחלטות נכונות יותר בזמן אמיתי.

 

החסרונות? מכל לוחם שיצויד בערכת Cornershot - ילקח הנשק הארוך שלו.  אין יחידת לוחמה בטרור בעולם שאנשיה לא יצוידו בשני כלי נשק לפחות בעת הפריצה לאתר הלחימה: נשק ארוך ביד, תמ"ק או רובה סער מקוצר מאד, ואקדח על הירך.  אם מלוחם המצויד ב-Cornershot יילקח הנשק הארוך – הרי שעל אף שישאירו לו אקדח נוסף על הירך, זו לא אותה רמת חימוש הן מבחינת עוצמת האש (כושר עצירה), הן מבחינת כוח האש (כמות הכדורים), והן מבחינת הדיוק.

 

 

שאלות נוספות

כאשר הירי במערכת Cornershot מתבצע בתצורה של נשק ארוך קלאסי, הרי שלמעט החסרונות שצוינו אין כל בעיה לירות ביעילות ובמהירות, אפילו גבוהות מן הרגיל.  ירי מעבר לפינה? במהלך ניסוי נורו אך ורק כדורי 9 מ"מ רגילים, במשקל ובמהירות סטנדרטיים.  כאשר החלק הקדמי של מערכת מוטה ימינה או שמאלה – הרתע, שהיה נשלט בקלות באופן רגיל, גורם עתה למומנט פיתול גבוה ולסטייה גדולה של הנשק מקו המטרה.  אי לכך נדרש הלוחם לפסק זמן גדול יותר כדי לחזור למטרה. זאת גם Cornershotכאשר יריתי עם ערכה שהותאם לה אקדח גלוק מסדרה C, בעל מפצה סטייה.  אחת השאלות הגדולות שנשארו פתוחות, היא: מה קורה כשיורים כדורים ברמת לחץ בית בליעה של +P+ שגורמים באופן הטבעי ביותר לרתע מוגבר.  אני מניח שהדבר היה מתבטא במומנט פיתול עוד יותר גדול.  האם זה אומר שהכלי מוגבל מבחינת סוגי התחמושת? אולי, אך בדיקה כזאת לא אופשרה.

 

חלק מהכלים שהוצגו היו עם מנגנון הדק בעל פעולה כפולה, אך כל הדגמה החלה בדריכת הנשק, כך שיכולת הנשק לירות בפעולה כפולה - לא הודגמה ולא נבחנה.  לכאורה אין זה לא משנה, אבל המצב הוא שבישראל אין אנו משתמשים באקדחים שמנגנון ההדק שלהם הוא רק בעל פעולה כפולה.  בארה"ב, לעומת זאת, משתמשים אזרחים רבים וכן יחידות צבא ומשטרה, באקדחים כמו זיג-זאואר, ברטה, או סמיט-ווסון, שלהם מנגנון הדק של פעולה כפולה בלבד.

 

האם זה יחייב אותן לרכוש נשק אחר לצורך הפעלת המערכת? אם כן, הרי שקרוב לוודאי שיורידו אפשרות זאת מהחשבון.  שכן אחידות כלי הנשק ביחידה היא ערך חימושי עליון, כמו גם צורת הפעלה אחידה של כל אקדחי היחידה היא חשובה מאד.  גם השאלה הזאת נותרה ללא תשובה ברורה.

 

שאלה נוספת שלא סופקה לה תשובה היא: מה אורך חיי הסוללה של המערכת, או, במילים אחרות: כמה זמן אפשר להפעיל אותה לאיסוף מידע ויזואלי? יש לא מעט מקרים לאורך ההיסטוריה העשירה של הלחימה בטרור העולמי, בהם זמן ההמתנה לפריצה היה ארוך ממושך הרבה יותר מדקות הפריצה עצמה.

 

והשאלה הגדולה מכולן: האם המערכת מחייבת שינוי משמעותי בתורת הלחימה או הפריצה? על פניו נראה שכן, ולו רק מן ההיבט של המבנה וצורת הלחימה של הצוות הפורץ.  משחק התפקידים בצוות משתנה עם חימושו של אפילו לוחם אחד בערכת Cornershot..

 

הערת העורך:  מערכת Cornershot כפי הנראה התפתחה ועברה שינויים ושיפורים.  כתבה זו משקפת את מה שהיה נכון בעת הכנת הכתבה.

 

 

פורסם לראשונה בכתב העת מוגן, גיליון 18, מרץ 2004.

 

הערות ותגובות

 

 

Cornershot

 

 

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.  המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות © 2007