כתבה מקורית!שובו של קצוץ הקנה

התחום המוחמץ ביותר בארץ מבחינת שימוש בכלי נשק הוא זה של "רובה הצייד". 

על רקע ההחלטה של הצבא האמריקאי לחמש את חייליו ב"רובה צייד" בעל מנגנון חצי אוטומטי מתוצרת בנלי האיטלקית,

הזדמן לאבי מור לנסות את הכלי המופלא הזה, במטווח בארץ.  התוצאה, הוא ירה ו"נפגע".

 

כתב וצילם:  אבי מור

 

 הערה: העבר סמן העכבר על התצלומים לקבלת הסבר.  הקש על התצלומים לקבלת תצלום מוגדל.

 

מבוא

זו הפעם השנייה בהיסטוריית החימוש של צבא ארה"ב, ותוך פחות מרבע מאה, שנופלת החלטה לחמש את חיילי הצבא על כל שלוחותיו בנשק מתוצרת לא אמריקאית.  זו הפעם השנייה שהזוכה היא חברת ברטה איטלקית, הפעם על ידי חברת-בת של, בנלי (Benelli Armi).

 

הרובה כפי ששונה בארץ, התקבל כדגם מאושר בחברת בנליבשנת 1984, כאשר צבא ארצות הברית קיבל עליו את הדין ועבר עם כל מדינות נאט"ו להשתמש באקדח 9 מ"מ רב-כדורי בעל מנגנון פעולה כפולה, הייתה זו הפעם הראשונה שבה זכתה במכרז ברטה, יצרנית הנשק הוותיקה בעולם.  הפעם היא זכתה במכרז הצבא האמריקאי, שביקש להחליף את "רובה הצייד" שלו, בעל מנגנון פעולה ניטען מחלק (Pump Action) ברובה בעל מנגנון פעולה חצי אוטומטי ובחר בדגם Benelli M4 Super 90.

מבחינה לאומית אמריקאית יש כאן שתי מכות.  האחת: אובדן הכנסה כספית לתעשיית הנשק האמריקאית.  אולם יתכן שבעיה זו תיפתר כמו במקרה של האקדח F92 של ברטה, שחויבה לאחר שנתיים של אספקה מאיטליה, לפתוח מפעל ייצור בארצות הברית, כדי לספק גם לשוק העבודה האמריקאי תעסוקה.  השנייה: מכה קשה יותר לשיקום, והיא זו שספג האגו של תעשיית הנשק האמריקאית, שבלאו הכי מצויה כבר כמה שנים במשבר קשה.

 

 

שם כינוי

הרובה פעל ללא כל מעצורים, על אף שהיה מלוכלך מאד מירי קודם
בהקשר זה של החלטת הצבא האמריקאי להחליף את סוג "רובה הצייד" שלו, כדאי לומר שכוחות הביטחון השונים בישראל, רשמו לעצמם החמצות רבות מאד בתחום הנשק והתחמושת.  אבל המוחמץ ביותר הוא תחום "רובה הצייד".  רמת הירי של רוב שוטרי ישראל טעונת שיפור, משטרת ישראל וצה"ל אינם משתמשים בתחמושת מיוחדת ללחימה ומה שמכונה "רובה צייד" (ועוד נחזור להגדרה זו), עדיין אינו חלק מהציוד התקני בניידות המשטרה, או חלק מהחימוש בכל יחידה צבאית.  זאת בניגוד למה שקורה בכל העולם.

רק עתה היינו עדים לשיטות פיזור ההפגנות וטיפול במתפרעים בעיר Cincinnati שבארה"ב בעת מהומות שהיו בה, וזמן לא רב לפני כן עמדה בפני משטרת קוריאה אותה בעיה.  בשני המקרים בא לידי ביטוי רובה הצייד ביעילותו בטיפול בבעיות אלו.

הכינוי "רובה צייד", הוא שם שגוי למינוח האנגלי Shotgun דהינו: רובה כדוריות.  אחד הפירושים למילה האנגלית Shot הוא קליע, או כדורית עופרת.  כלומר: המטען אותו יורה רובה הכדוריות.  מדובר ברובה המצויד, בדרך כלל, בקנה חלק.  במקרים מסוימים הוא בעל קנה-סלילים לירי של קליע מיוחד, בקוטרו המלא של הקנה ולכן הקליע נקרא במקרה זה Slug, מינוח המקובל בכלי נשק סליליים.

ב"רובה צייד" בעל קנה חלק נשמרת מידת הקוטר, בדרך כלל, כמעט לכל אורכו, מסוף בית הבליעה וכמעט עד הלוע, כשבקצה הקנה מצוי משנק (Choke), מינוח הלקוח מתחום הקרבוראטורים אלא שבמקרה זה היעוד שלו שונה.  בתוך התרמיל המיועד לירי ברובה-כדוריות, ושאף הוא מכונה בטעות כדור צייד (באנגלית Shot Shell כלומר: תרמיל כדוריות) יש מטען של כדוריות עופרת, בדרך כלל במשקל כ-30 גרם (אונקיית עופרת אחת ) לתרמיל.

כאשר יוצאות הכדוריות אל מחוץ לקנה הן מיד מתחילות להתפזר.  כדי לגרום להן להישאר צמודות זו לזו הותקן בקצה הקנה אותו משנק, הגורם להצרה מעטה של הקוטר ובדרך זו לשמירת הכדוריות כענן אחיד לטווח ארוך, אחרי יציאתן מהקנה.  כך מושגת פגיעה יעילה יותר במטרה בעת צייד, או בעת לחימה.  ב"רובה צייד" (שנמשיך לכתוב אותו במירכאות, עד שימצא לו מינוח עברי מדויק יותר) חד-קני חד-כדורי, שהוא הפשוט והזול ביותר, יהיה בדרך כלל, משנק קבוע שנקבע ע"י היצרן.  ברובה דו-קני יהיה משנק שונה בכל אחד מהקנים (משנקים קבועים ע"י היצרן ואינם ניתנים לשינוי).  ברובה חד-קני רב-כדורי, חצי אוטומטי, או בעל מנגנון ניטען מחלק, הקנה יהיה מצויד במשנקים מתחלפים, חיצוניים או פנימיים.

 

 

יתרונות הרובה

מהם השיקולים לשימוש ברובה מסוג זה ללחימה, ולא רק לצייד?

קליעים שונים לרובה ציידיתרונו של הרובה, פרט לעובדת היותו קצר מאד ולכן נוח לתפעול בעת יציאה מרכב, בתוך בית, או בכלי שיט; הוא בעיקר באזורים בנויים וצפופי אוכלוסין, שבהם יש עניין להגביל את טווח מעופו של הכדור, או של מטען הכדוריות, כדי שלא לסכן אנשים חפים מפשע.  בירי מטווח קצר יתרונו הוא בכך שהכדוריות אינן יוצאות מגופו של הנפגע.  הכדוריות עשויות עופרת ואינן מצופות בנחושת, כך שבעת פגיעה בחפץ קשה, הנתירות שלהן נמוכה מאד ובכך אינן מסכנות לוחמים או אזרחים בטווח האש.  אחת הראיות לכך היא שאפילו בארץ הותר שימוש ב"רובה צייד" עד מרחק של 100 מטר מבית בודד ובמרחק 500 מטרים ממקום ישוב.

"רובי-צייד" שונים משמשים כרובים תקניים בצבאות העולם מזה כמעט מאה שנה.  לצבא האמריקאי יש רובים כאלו, הפועלים עם מנגנון טעינת מחלק כבר ממלחמת העולם הראשונה - ומדובר בצבא עשיר הרגיש לצורך לעדכן את כלי הנשק שלו.  "רובה צייד" מודרני מסוגל לירות לא רק כדורי עופרת רגילים, מסורתיים, אלא גם תחמושת לא קטלנית אך בהחלט כואבת לשם פיזור הפגנות, שיגור מטעני גז-מדמיע, תאורה ועוד.  "רובה צייד" מסוגל לירות תחמושת שלא למטרת קטל בקטגוריתNon-lethal or Less-Lethal Ammunition .

בשימוש משטרתי מוכר לנו "רובה הצייד" מזה המצוי על הרובוט המטפל בחפצים חשודים ובמטענים.

 

לצורך פיזור הפגנות או מתפרעים ניתן להשתמש בשני סוגי משנקים: Spreader, Diverter.  הראשון (Spreader) תפקידו כשמו: לגרום לפיזור גדול יותר של ענן הכדוריות העוזב את הקנה, כדי לגרום לכמות קטנה יותר של כדוריות להגיע לכל משתתף יחיד בהפגנה.  זאת כדי להקטין את רמת הפציעה ולהגדיל את אפקט פיזור ההפגנה.  הסוג השני (Diverter) הוא שכלול של המשנק הראשון, והוא גורם לענן הכדוריות לא רק להתפזר אלא גם לקבל צורה של אליפסה שטוחה.  ענן הכדוריות עוזב, במקרה זה, את הקנה במקביל לקרקע והירי יהיה לעבר רגלי המפגינים, שוב כדי למנוע פגיעה קטלנית.

אגב, רובי כדוריות קלאסיים דו-קניים מקובלים באמריקה עוד ממלחמת האזרחים.  באנגליה מקובל להחזיק רובה צייד בבית.  בדרך כלל יהיה רובה כזה תלוי מעל האח, והוא שהוליד את הפתגם הבריטי: A Shotgun In Every Cottage.

 

 

רובה שיועד ללחימה

הרובה עם קת מקופלתמקריאת מערך הדרישות הטכניות של האמריקאים במכרז ל"רובה הצייד" החדש, מובן מיד שמדובר ברובה שיועד ללחימה.  ניכרת במפרט התייחסות עליונה לאמינות בכל עת ובכל מצב, ועם כל סוג תחמושת, החל בתחמושת רגילה ללחימה, וכלה בתחמושת לפריצת דלתות וכדומה.  דרישה טכנית בולטת: אפשרות שימוש ידני, במקרה שלא ניתן לירות תחמושת כלשהי באופן חצי אוטומטי.

הרובה כמובן צריך להיות דו-צדדי, כלומר: בר שימוש לחיילים ימניים ושמאליים כאחת.  עליו לאפשר פירוק והרכבה מהירים מאד בתנאי שדה ללא צורך בכלי עזר, שיהיה בעל ציפוי עמיד בפני פגעי מזג האוויר ובעל כושר עבודה עד ל-10,000 כדורים (הרובה עבר בפועל מבחן ירי של יותר מ-25,000 כדור) .  גבול דרישת הירי ללא מעצורים הוצב במינימום 300 כדורים (בפועל הוא הגיע ל-667 כדורים) וכשל-ירי לא לפני 975 כדורים (בבדיקות זה קרה רק לאחר 2,000 כדורים).

 

קליעים שונים לרובה ציידבטרם מפרטים את הדרישות החימושיות והמבצעיות של הרובה, יש להזכיר שצורת המדידה של קנה "רובה הצייד" לקוחה מהתקופה בה כלי הנשק היו נטעני לוע.  רובים ואקדחים, חלקי קנה וקוטרם של הכדורים, לא נמדדו במילימטרים (אז העולם לא היה עשרוני...) או באינצ'ים, אלא ב-Gauge שפירושו באנגלית: מידה, או מדידה.  כדי למדוד ולרשום את קוטר הקנה ברובים נטעני לוע, ספרו כמה כדורים מעופרת נקייה בקוטר הקנה, דרושים כדי ליצור משקל של ליברה (פאונד – 453.6 גרם) אחת.  דרך מדידה זו ל"רובי צייד" נשארה בתוקף עד היום ואם נכתב 12 Gauge או בקיצור  12GA פירושו שנדרשים 12 כדורים מעופרת בקוטר הקנה כדי להגיע למשקל של פאונד אחד.  כך מובן הדבר מדוע רובה 16GA יהיה קטן בקוטרו מרובה 12GA ורובה 20GA יהיה קטן אף ממנו.

אורכו של התרמיל, לעומת זאת, יימדד באופן מסורתי באינצ'ים: 2.5 , 2.75 , 3 , ו-3.5 אינץ'.  תרמיל כדור הצייד יכול להיות מקרטון, אך בתחמושת מודרנית הוא עשוי פלסטיק.  החלק התחתון של התרמיל, שבו מצוי כיס הפיקה, עשוי נחושת וגובהו של חלק זה יהיה בהתאם לגודל המטען ועוצמת אבק השריפה.  דרישת הצבא האמריקאי הייתה לבית בליעה שיקלוט תרמילים באורך 3 אינץ', אבל שהרובה יהיה מסוגל לירות גם כדורים באורך 2.75 אינץ.

 

קת פתוחהקת סגורהעל פי הדרישות, היה על הרובה להיות בעל קת טלסקופית להקטנת אורכו הכללי, ושניתן להרכיב עליו קנים בשני אורכים שונים: 14 ו-18 אינץ'.  לשני הקנים שהמשתמש יכול להחליפם בקלות יש משנקים פנימיים מתחלפים.  הרובה מתפרק לצורך ניקוי וטיפול בזמן קצר, גם זאת ללא צורך בכלי עזר.  ניתן להרכיב לו קת אקדח, כדוגמת ידית האחיזה המוכרת מרובה M16 או לוותר עליה לפי הצורך, מבלי לפגוע בתפקודו של הרובה.

 

כוונת רפאיםהכוונות - על הרובה מותקנת "כוונת רפאים" המאפשרת רכישת תמונת כוונות במהירות גבוהה בעת לחימה.  כמו כן מותקנת ברובה מסילת פיקטיני (הקרויה על שם בסיס החימוש האמריקאי פיקטיני).  זוהי מסילת המאפשרת התקנת אבזרי-עזר שונים, כמו לראיית לילה וכדומה.  הכוונות ניתנות לאיפוס ללא צורך בכלים מיוחדים, לבד משפת הכרכוב של הכדור.

 

 

הנצרה, ידית הדריכה, כפתור שליטה על המחלק ומעלית הכדורים בפתח הטענת השחלה; כולם גדולים ומאפשרים תפעול מהיר ובטוח של הנשק בעת לחימה.  השחלה, המחסנית הגלילית המצויה מתחת לקנה, תקלוט בדגם הקנה הארוך שישה כדורים באורך 2.75 או 3 אינץ', ובקנה הקצר חמישה כדורים באורך 2.75 אינץ' וארבעה כדורים באורך 3 אינץ' כל אחד.

 

 

שנוי ללא עקבות

קליעים מסוג Slugלפני ימים אחדים התמזל מזלי וקיבלתי רובה כזה למבחן.  הדגם שקיבלתי היה שונה במעט מהמקור, קנהו קוצר על פי דרישה של אחת היחידות המובחרות של צה"ל, לצורך שימוש מיוחד.  הקנה של הרובה שנבחן היה באורך 12 אינץ' בלבד, אך למרות זאת לא נפגם במאומה תפקודו.

בעת הניסוי באש חיה נורו אך ורק כדורים המקובלים ככדורי לחימה, ולא תחמושת צייד בעלי חיים.  המטרה הייתה לבדוק את מידת הפיזור של הכדוריות, תוך ההבאה בחשבון שמדובר בקנה שקוצר ושאין בו משנק.  קיצור הקנה, אגב, נעשה על ידי מי שנחשב לאחד מחרשי הנשק הטובים ביותר בארץ, שאוקי שהין, תושב תרשיחא ובעל בית מסחר לנשק בעכו.  בקנה החדש הועתקה הכוונת הקדמית למקום חדש, מבלי להשאיר עקבות לשינוי שבוצע.

 

חתך של תחמישים שוניםהכדורים שנורו היו מסוג Buckshot בגודל שונה של כדוריות ובאורך תרמיל שונה.  לדוגמא: כדור צייד המקובל מאד אצל סוכני ה-FBI הוא Buckshot בגודל מספר ארבע המכיל עשרים ושבע גולות עופרת בקוטר של 0.24 אינץ' לגולה, בתרמיל באורך 2.75 אינץ'.  הכדור המקובל ביותר ללחימה שהוא Buckshot מספר 00 יכיל 8 עד 9 גולות, כל אחת בקוטר 0.33 אינץ', וכפי שניתן להבין, פגיעה של 8 או 9 גולות בבת אחת בגוף האדם יוצרת שמונה או תשעה מסלולי פצע שונים.  אין ספק שפגיעה בו זמנית במספר כזה של כדוריות בקוטר 8.4 מ"מ, עולה בעוצמתה וביעילותה על פגיעה של קליע אחד או שניים בקוטר 9 מ"מ בצורת FMJ.

 

גם בבדיקת הירי מטווח של 15 מטר, רוב הכדוריות פגעו במטרה בגודל מרכז הגוף של אדם.  הרובה פעל ללא כל מעצורים, על אף שהיה מלוכלך מאד מירי קודם.  גם החול שדבק לשמן שעל הרובה תוך תהליך ההדגמה של הפירוק וההרכבה לא הפריע לחלוטין לירי תקין.  ירי כדורי 3 אינטש מגנום היה קל ונשלט, וסביר להניח שהוא מאפשר לכל חייל או שוטר מאומן, לבצע ירי לחימה מהיר ויעיל מאד בכל תנאי.  הקנה הקצר גרם לרעש ירי חזק יותר, אך לא במידה שעשוי להטריד מי שמשתמש באוזניות.

 

לסיכום ניתן לומר שזהו בהחלט כלי לחימה מודרני הן מבחינת הרובה האביזרים אותם ניתן לחבר אליו, הן מבחינת התחמושת שהוא מסוגל לירות, הן מבחינת היישומים הצבאיים, האזרחיים והמשטרתיים.  היבואן מאיר רוט מציין שהרובה אינו נמכר בשוק החופשי, אלא ליחידות צבא ומשטרה בלבד.  עוד הוא מדגיש שהרובה כפי ששונה בארץ, התקבל כדגם מאושר בחברת בנלי.

 

פורסם לראשונה בכתב העת מוגן מספר 9, מאי 2001.

 

 

הערות ותגובות

 

 

Benelli M4 Super 90

 

 

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.  המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות © 2004