כתבה מקורית!האקדח שעושה ברק בעיניים

בעוד שמהיבט העיצוב החיצוני האקדח ברק מתוצרת תע"ש אינו דומה לשום דבר אחר,

הרי שגם בפועל הוא אינו מאכזב.  כמה תוספות חשובות מייחדות אותו מאקדחים רבים אחרים. 

 

 

כתב וצילם:  אבי מור

 

הערה

בסוף שנת 2004 פרסמה התעשייה הצבאית את הפסקת הייצור של אקדח הברק מתוצרתה.  אני חייב להודות שאני מתייחס לידיעה הזו ברגשות מעורבים.  מצד אחד, הרי איננו שמחים בכישלונו של מוצר ישראלי כלשהו ומצד שני זה היה כל כך צפוי.  חבלי הלידה של האקדח היו ארוכים וקשים מאד, בלי שום פרופורציה למוצר המוגמר.

אפילו מחירו הנמוך, 2700 ש"ח, לא היווה גורם משמעותי בשיווקו שכן בעיות ילדות שנבעו מתכנון לקוי, הנדסת אנוש לא טובה ובעיות טכניות נוספות, לא נתנו לו להמריא.  עיקר הבעיה בעיני הוא המחלק המשולב של מתכת ופלסטיק, שהמתכננים בחרו דווקא בחלק הפלסטיק לקבוע את הכוונות שלא היו ניתנות להחלפה ו/או איפוס, ותיקון שלהן במידה ונפגעו דרש החלפה של חלק משמעותי מן המחלק.

בנוסף, ידוע לפחות על מקרה אחד בו התנתק חלק הפלסטיק ועף מן המחלק בזמן הירי, לאחור.  בנוסף ישנם דיווחים על היווצרות סדקים במחלק בטרם עת.  גם התבור שכבר עשרות פעמים מספרים לנו שצה"ל עומד להתחמש בו, ככל הנראה לא ממריא בינתיים לשום מקום, וכל שנותר לי לעשות זה לאחל הצלחה לבעלים החדש של מפעל הנק"ל של תע"ש, סמי קצב ולקוות שיעשה שם בדק בית וניקוי אורוות יסודי.  אולי, סוף סוף, נראה את אנשי תע"ש או מי שיחליף אותם, מתחילים לתכנן נשק מדף לבן שמונח על שולחן השרטוט ולא מדף לבן שמונח על שרטוטים של מישהו אחר, ונזכה לראות מחשבה חדשה ולא עוד העתקה לא מוצלחת של משהו קיים.

בתערוכת ה-LIC האחרונה שוב הוצג הברק, אך הפעם תחת שמה של החברה החדשה IWI.  כששאלתי את נתן הנדלר מנהל המכירות של החברה הישנה/חדשה על עניין זה, הוא השיב: "היו בעיות מטלורגיות, התגברנו עליהם ובקרוב האקדח יצא מחדש."  לשאלתי על חלק הפלסטיק שניתק מן המחלק בעת הירי, הוא השיב בביטול.  ימים יגידו.

-- אבי מור.

 

 

מבוא

האקדח שעושה ברק בעינייםדי אם נאמר שהאקדח הזה היה אמור להיות מחווה-שמי לראש ממשלה שכבר אינו מכהן, כדי להבין כמה זמן אנו מחכים לו.  מכל מקום, בארצות הברית הוא כבר משווק בשם אחר לחלוטין - SP21, שבא לבטא את שייכותו למילניום החדש.

לפחות מהיבט העיצוב חיצוני – הוא אינו דומה לשום דבר אחר, ולכן גם כשהוא מונח מתחת הזכוכית של שולחן התצוגה, הוא מעורר מייד שיחה.  מבט מעמיק יותר מגלה שלא מדובר בעוד גרסה של יריחו בעיצוב חדש, אלא באקדח חדש.  אומנם המנגנון בחלקו המצוי בגוף, מבוסס על המנגנון הישן והטוב של היריחו, זה שהופיע לראשונה באקדח CZ75 ומאז כבר נמצא בלא מעט אקדחים אחרים.  אך התוספות - הן בחלק התחתון, הן בחלק העליון - מייחדות אותו לא רק מאחיו הזקן, אלא גם מאקדחים רבים אחרים.

החלק התחתון של האקדח, הגוף, מיוצר מפלסטיק ותוכנן כדי לשמש בסיס לאקדח בשלושה קטרים שונים: 9 מ"מ, 0.40 ו-0.45.  הוא נבנה על פי מידותיו של הכדור הגדול מבין השלושה, ומבלי לוותר על הרצון שגם בקוטר הגדול מבין השלושה, האקדח יוכל להיות רב-כדורי.  כך קרה שקת האקדח גדולה בהשוואה לאקדחים פולימריים אחרים.  אקדחי 9 מ"מ ואקדחי 0.40  רב-כדוריים, הם בעלי אותו גודל גוף. 

בקת האקדח, בחלק הפנימי של בית המחסנית, ניתן להבחין בתוספת של מרווחן, היושב בתוך מסילה, זאת כדי להקטין את החלל ולהתאים את בית המחסנית לקליטת מחסניות לקוטר 9 מ"מ ו-0.40.  כדי להכניס מחסניות בקוטר 0.45, יש צורך להוציא את המרווחן.

 

 

חספוס עדין

האקדח שעושה ברק בעינייםטוב עשתה תע"ש שלא בחרה לייצר מחסניות פלסטיק, שכן היקף הקת במקרה כזה, היה הופך את האקדח לבר שימוש רק לבעלי כפות ידיים גדולות במיוחד.  אגב, גם כמות שהוא, אקדח בעל גוף אחד לשלושה קטרים - הוא בעייתי לבעלי כפות ידיים קטנות ואף בינוניות, בעיקר בירי בפעולה כפולה.

בקת מעוצבים שקעים לאצבעות, עם חספוס עדין, שמעניק אחיזה נעימה ואיתנה ומגביר את תחושת השליטה בעת ירי.  שקע גדול מצוי בחלק האחורי-התחתון של שמורת ההדק, והיד האוחזת באקדח יושבת גבוה מאד על פני הקת.  מיקום כזה תורם משמעותית להפחתת הרתע המורגש בעת הירי.  שמורת ההדק גדולה ורחבה ותאפשר גם לכף יד הנתונה בכפפה לבצע ירי ללא כל מאמץ.  החלק הקדמי של שמורת ההדק מעוצב כך שבעלי כפות ידיים גדולות במיוחד, יכולים להשעין את האצבע המורה על החלק הזה, שגם הוא מחוספס.

גוף הברק משקף את הרצון לייצר אקדח שהוא כמעט דו-צדדי מושלם, למעט עצר המחלק.  הוא בעל ניצרה מופעלת אגודל דו-צדדית ובכל צד של הקת יש שקעים לאגודלים עם מקומות משען.  זהו קונספט שהתחיל בגלוק וקיים היום כמעט על כל אקדח פולימרי, ולו רק בגלל הדרישה של הגוף המאשר יבוא כלי נשק לארה"ב (BATF), שבכל אקדח מיובא יהיו שקעים ומדפים כאלו.  נוכחותם הופכת את האקדח לתחרותי ומקלה את מעבר המשוכות הנדרש על מנת לשווקו בארה"ב.

הנצרה קטנה מדי, לטעמי, ורחוקה מדי, אך למי שנושא את האקדח במצב 3 בלבד – דהיינו: עם מחסנית 'בהכנס' -  אין לגודל הנצרות כל חשיבות לגביו.  אבל צריך לזכור שהאקדח לא נבנה עבור השוק הישראלי בלבד.  נשיאת אקדח עם כדור בבית הבליעה אינה מגונה בעולם, בין אם במצב 1 עם כדור בבית הבליעה והאקדח דרוך ונצור, ובין אם במצב 2 עם כדור בבית הבליעה ופטיש מושמט עליו.

כחלק מהרצון המבורך לייצר אקדח שיענה על צרכי כל סוגי הצרכנים, תפס המחסנית ניתן להיפוך מצד לצד.

בכניסה לבית המחסנית אין אלכסונים שמשמשים כעזר טעינה בעת החלפת מחסנית בזמן לחימה, אך נראה  שהיום אין מקום ליציקת גוף אקדח פולימרי, ללא אלכסונים כאלה.

 

 

מנעול מובנה

האקדח שעושה ברק בעינייםעל החלק התחתון הקדמי של המחלק, לפני שמורת ההדק, יש מסילת אביזרים סטנדרטית מסוג פקטיני, שמאפשרת התקנה והסרה של אבזרי כיוון אלקטרו-אופטיים בקלות רבה.  באזור זה גם שקועה תווית מתכת הנושאת את מספר האקדח.  מכיוון שההדק מיועד גם לירי בפעולה כפולה, הוא בעל צורה מעוגלת מאד, אך דבר זה אינו מפריע אפילו בירי מהיר או בפעולה בודדת.

בתוך הגוף שקועות ארבע תמיכות מתכת, עליהן נע המחלק בעת הירי, דבר שעונה על כל סטנדרט המקובל בתעשייה.  סמל תע"ש מעטר את שני צידי הקת ויש לברך גם על כך שלא מחביאים את מוצאו הישראלי של האקדח, כפי שנעשה בלא מעט מוצרי ביטחון ואחרים, שמיוצרים בארץ ומשווקים בחו"ל.

 

הפטיש הוא פטיש יריחו סטנדרטי וגם המחסניות זהות לאלה שבאקדח יריחו, בשינוי עיצוב עקב-המחסנית בלבד.  גוף האקדח טומן בתוכו עוד חידוש בטיחותי חשוב של תע"ש: מנעול הדק מובנה בתוך גוף האקדח.  אם ייפול האקדח לידיים לא נכונות -  ובעיקר מדובר על ילדים בבית - לא ניתן יהיה להפעילו.  זו דוגמא נוספת לחשיבה הבטיחותית הרבה שהושקעה בברק.

עצר המחלק נמצא במיקום הרגיל ומיועד בעיקר להפעלה ביד שמאל, אלא אם ליורה יש אצבעות מאד ארוכות.

עכשיו נעבור למחלק, ותשכחו מכל מה שאתם יודעים על מחלקים.  המחלק של הברק הוא עגול מהלוע ועד אחרי פתח ההפלטה, ובהמשך הוא לא רק הופך להיות בעל מראה מלבני, אלא גם עשוי משני חלקים, האקדח שעושה ברק בעינייםכשהחיצוני העליון, זה הנראה לעיין ובו אוחזים על מנת לדרוך את האקדח, עשוי פלסטיק.  בחלק הזה מצוי אחד השינויים הבולטים מאד לטובה, בעצם זה שהוא אינו בולט מפני המחלק, אלא להיפך -  שקוע בצורה שאינה מפריעה בעת הטעינה, הדריכה והירי.  מדובר במנגנון השמטת הפטיש.

תע"ש הצליחה הפעם לייצר את האקדח בעל מנגנון הירי הסלקטיבי האולטימטיבי.  כל שיטת נשיאת אקדח שקיימת בעולם, באה כאן לידי ביטוי ובצורה בטיחותית מושלמת.  המנגנון, שנראה לראשונה באקדח הוולטר P99 ואחר כך גם באקדח המשותף של סמיט-ווסון וחברת וולטר (SW99), מאפשר השמטת הנוקר או הפטיש על בית בליעה טעון, ללא כל מגע עם ההדק ומבלי לפגוע באף אחד מאמצעי הבטיחות האקטיביים והפסיביים המצויים בשפע באקדח.

 

 

יתרון עצום

למי שהחליט לשאת את האקדח במצב 3, יש מחלק גדול ורחב בעל פסי דריכה נוחים, טובים ולא מכאיבים, כדי  לבצע דריכה דחופה בעת הצורך, מבלי שעל המחלק יהיו מנופים או נצרות העלולים להינצר ובעיקר להכאיב בעת ביצוע הפעולה.  למי שהחליט לשאת את האקדח במצב 1 -  יש אפשרות לעשות זאת כשנצרת הגוף סגורה (אז מתגלית נקודה לבנה על פני הגוף, להבדיל מנקודה אדומה של מצב ירי), ובשעת הצורך לפתוח נצרה ולירות.

האקדח שעושה ברק בעינייםאולם בפני מי שהחליט לשאת את האקדח עם כדור בבית הבליעה, אבל כשהפטיש מושמט (מצב 2), מתגלה היתרון העצום של מנגנון הברק על פני מנגנון היריחו, ואף על זה של אביו מולידו, ה-CZ75 באקדחים הקודמים שהוזכרו, היה צורך להשמיט את הפטיש בצורה מבוקרת בעזרת האגודל על בית בליעה טעון, תוך כדי לחיצה על ההדק.  זוהי אחת הפעולות היותר מסוכנות שמפעיל נשק יכול לעשות, שכן מהרגע שלחץ על ההדק הוא ביטל בפועל את כל מנגנוני הבטיחות האקטיביים והפסיביים כאחת וכך שכל מה שעומד בינו לבין ירי לא רצוי - הוא כוחו של האגודל, מידת הזעה והשומן שעליו ובעיקר נס.

לחיצה על הכפתור שבמרכז המחלק, כך שניתן יהיה להפעלה בשתי הידיים, תביא את האקדח בצורה בטיחותית מאד למצב 2.  זהו שיפור ענק וחשוב במנגנוני האקדחים שתע"ש מייצרת ורצוי מאד היה לראות את השיפור הזה גם באקדחי יריחו שיצאו בעתיד מפס הייצור.  תוספת משמעותית זו רק תוסיף למידת האטרקטיביות שלהם בשווקים העולמיים.  יש לזכור שהשמטת הפטיש על ידי כפתור ההשמטה - אינה מורידה את הפטיש לדרגת חצי דריכה.  הפטיש עושה את כל דרכו אל הנוקר, כך שיש לבצע את תהליך ההשמטה כשהקנה מופנה לכיוון בטוח.

לא אהבתי את הרעיון לפיו הכוונת האחורית היא חלק מגוש הפלסטיק שמהווה את חלקו האחורי של המחלק.  אינני מבין את הגישה התכנונית המצויה בבסיסו.  בפועל, האפשרות הקיימת בכל אקדח להסיט את הכוונות או להחליפן בכוונות לילה – היא בברק מסובכת ובלתי זמינה. 

הכוונת הקדמית מחוברת למחלק בזנב סנונית, וזה בהחלט חשוב וחיובי, שכן כך ניתן בקלות רבה להחליפה בכוונת לילה, או בכוונת בעל פרופיל או צורה אחרת, על מנת להתאים את האקדח להעדפתו של היורה.  לא כך הוא לגבי הכוונת האחורית, וזה חבל מאד.  פעולת החלפת הכוונות צריכה להיות פשוטה וזמינה, כדי שכל נשק יוכל לעשות אותה בקלות ובמהירות.  זאת ועוד: אם יפגע החלק האחורי, יהיה צורך להחליף את כולו משום שלא ניתן להחליף את הכוונת האחורית בלבד.  בספרון המפורט הנלווה לאקדח יש צילום של מחלק בעל כוונת אחורית מתכווננת, אך לא יצא לראות או לבחון דגם זה. 

בחלק הפנימי של המחלק יש נעילת נוקר אוטומטית, נצרה פסיבית לחלוטין, שקופה למפעיל, שנכנסת לפעולה מייד עם תנועתו של ההדק לפנים ומונעת תנועה לא רצויה של הנוקר לכוון פיקת הכדור שבבית הבליעה, במקרה שאקדח טעון נשמט ונופל.

 

 

חיים ארוכים

האקדח שעושה ברק בעינייםמערכת הקפיצים המחזירים, כפי שניתן לראות בתמונה, אינה סטנדרטית וראינו כמותה כבר באקדחי נשר המדבר של תע"ש, לפני שנים רבות.  על פני שני המובילים המקבילים המחוברים ביניהם ויוצרים את המסגרת הסגורה של מערכת זו, נמצאים שני קפיצים מחזירים העשויים קפיצים שזורים.  אגב, שני קפיצים מחזירים שאינם מולבשים על הקנה או על מוליך תחתיו, הופיעו לראשונה באקדח הוולטר P-38 מתקופת מלחמת העולם, שהחליף את הפרבלום בצבא הגרמני. 

שני קפיצים מחזירים במקום האחד הסטנדרטי, ועוד שני קפיצים שזורים ולא קפיץ העשוי מיתר קפיצי לולייני אחד עושים את האקדח קל יותר לדריכה, שכן הם מגיעים לשיא כוחם רק בסוף מהלך הכיווץ.  אז הם גם יתנו את מלוא בלימת הרתע.  התחושה של היורה תהיה נעימה יותר וחיי האקדח יתארכו בצורה משמעותית.

המערכת הסגורה נוחה יותר לטיפול, והסיכוי שתאבד בתנאי שדה שואף לאפס.  שלא כמו במערכת סטנדרטית של קפיץ מחזיר המולבש על מוליך, ונדרש כוח על מנת להחזירו לאקדח.  המחלק הוא מחלק פנימי ומסילות הגוף חובקות אותו, דבר שבאופן תיאורטי צריך לתרום משמעותית לדיוק.  באופן תיאורטי, משום שבניגוד לאקדח יריחו בעל גוף הפלדה, שבו יש מגע מלא בין המסילות של הגוף ומסילות המחלק לאורך כל מהלך התנועה - כאן יש ארבע נקודות מגע ולכן לא ברור אם התרומה אכן משמעותית כל כך.

מבט מלפנים על הלוע, לאחר פריקה כמובן, חושף את מנגנון הקפיצים המחזירים שמתחת למחלק.  הקנה משקף את הגישה המודרנית ביותר.  הוא מעובה בחלקו הקדמי ליד הלוע, דבר שגורם לו לחזור למקומו המדויק אחרי כל ירייה וירייה.  זהו מבנה שתורם לדיוקו הרב של האקדח, כפי שהוכח מעבר לכל ספק בעת הירי.

הקנה ננעל למקומו כמו בגלוק או בזיג זאואר ולא בשיטה הישנה של בראונינג, עם בליטות וחריצים על הקנה ובתוך המחלק (כמו בקולט ובפ.נ.).  הסלילים הם מסוג סינוסואידי, לא הפוליגוני שנהוג ביריחו, אך גם לא סוג 'התלמים והגבעות' הסטנדרטי.  בניגוד לשאר חלקי האקדח, הקנה מצופה כרום קשה וגם אחרי ירי ממושך הוא נותר לבן ומבריק.

 

 

דיוק גבוה

במסגרת המאמץ להחדיר את האקדח לשוק, קיבלנו למטווח "להב" בראשון לציון, אקדח ניסוי לשימוש הקהל, והיורים האקדח שעושה ברק בעינייםשילמו רק עבור התחמושת.  לפני שהתחלתי את הניסוי שלי, כבר נורו באקדח כ-800 כדורים, כך שהניסוי החל עם אקדח לא נקי ולא מטופל.  אך הוא ירה בצורה מושלמת, כשעצר המחלק לוכד את המחלק לאחור בכל גמר מחסנית.  צילומי המטרות מראים את התוצאות, כאשר הדיוק היה גבוה מאד בכל סוג תחמושת.

מטרה 1, שנורתה בכדורי תע"ש ממוחזרים, גילתה מייד שהאקדח אמנם יורה במקבצים טובים מאד, אך פוגע שמאלה ולמעלה מנקודת המכוון.  טיול קצר אל שולחן העבודה, פתר את הבעיה והאקדח, כפי שרואים במטרה 2 , כבר ירה בדיוק לאן שכוון.  מטרות 3 ו-4 מגלות את איכות הירי באקדח גם באש מהירה, בשני סוגי כדורים מתוצרת תע"ש: מסדרת Samson וממוחזרים.  ירי של שתי מחסניות כדורים מתוצרתSellier&Bellot   לגוף המטרה ולראש, מטווח של 10 מטרים - מציג את אותו דיוק מבוקש.

מטרה 6, שנורתה לדיוק בסוף המבחן כולו, מראה שגם לאחר שהאקדח מלוכלך מאד, עדיין נשמר דיוק גבוה.

מטרות 7, 8, 9, 10 נורו בתחמושת המיועדת להגנה עצמית.

בכוונת תחילה נורו באקדח שני סוגים של תחמושת 9 מ"מ במשקל קליע של 147 גריין בצורת חוד חלול.  קליעים אלו לא רק מתאפיינים במשקל כבד יחסית לקליעים אחרים באותו קוטר, אלא גם בפתח גדול מאד בקדמת הקליע, ביחס לפתח של כדורי חוד-חלול במשקל קל.  הפה הפעור של כדורי החוד החלול הכבדים, נוטה לגרום למעצורים באקדחים שלא הוכנו כהלכה לירי בכדורים אלו.  אך יש להדגיש שהברק הזין וירק אותם ללא שום בעיה ובדיוק גבוה, תוך כדי ירי באש מהירה.

לסיום הניסוי נורתה מטרה 11 בכדורי תע"ש ממוחזרים.  סך הכול 35 כדורים: 25 לגוף ו-10 לראש, כל מילה נוספת מיותרת.  אקדח חדש בתקופת ההרצה, שירה בין 1200 ל-1500 כדורים בדיוק גבוה ללא מעצור, נושא עמו הבטחה גדולה לעתיד.

 

תצלומי מטרות: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11.

 

 מה לא אהבתי?

לא אהבתי את היקף הקת.  באקדחי הפלדה מדגמי יריחו השונים, הקת הייתה מעוצבת כך שניתן היה להגיע אל ההדק בצורה טובה מאד.  אקדחי הפלסטיק עשו את הצעד הראשון לאחור, וברק מתחרה-מחזיק אחריהם.  רוב האזרחים וכוחות אכיפת חוק בעולם, יעדיפו אקדחים רב-כדוריים בקוטר 9 מ"מ, כדי להרוויח תכולת מחסנית גדולה ככל האפשר.  אלו שירצו אקדח בקוטר גדול יותר, יבחרו בקליבר הביניים הכול-כך פופולארי 0.40 ואף בכדור שנולד ממנו, ה-357 זיג.  מעטים כוחות אכיפת החוק בעולם שנושאים אקדחים בקוטר 0.45 וגם אז מדובר באחד מהעתקיו הרבים של הקולט גברמנט האגדי.

 

האקדח שעושה ברק בעינייםטוב הייתה עושה תע"ש לו ייצרה גוף אחד שיענה על צרכי ה-9 מ"מ וה-0.40 וגוף אחר לקוטר 0.45.  מבט בתמונות יגלה כמה קשה להגיע אל ההדק בפעולה כפולה.  גם מבנה הכוונת באקדח מודרני לא חייב להיות מסובך כפי שהוא בברק.  פתרון זנב הסנונית מלפנים ומאחור היה יכול להיות הרבה יותר נכון למשתמש.  כך מקובל באקדחים רבים בעולם כיום וגם באלו של תע"ש.  אם יש אפשרות במנגנון אקדח כל שהוא לשאת אותו במצב 1 - יש לבנות את הנצרות, כך שניתן יהיה להפעיל אותן בקלות ובנוחות גם בעת חירום.

לא אהבתי גם את עיצוב המחלק.  אולי זה עניין של טעם אישי, אבל מעבר לכך ברור שעיצוב מעוגל של שני השלישים הקדמיים, לא מאפשר לייצר פסי דריכה מלפנים, שדווקא הולכים והופכים להיות מקובלים יותר ויותר.

דבר נוסף שלא אהבתי הוא הקושי בפירוק והרכבה.  ביריחו לדוגמא, הרבה יותר קל למצוא את הנקודה שבה צריך להציב את המחלק ביחס לגוף על מנת להוציא את עצר המחלק ולפרק את האקדח.  בברק הרבה יותר קשה לכוון וקשה קצת לדעת איפה בדיוק הנקודה.  לפירוק והרכבה באקדח מודרני יש היום סטנדרטים אחרים וכמעט כל האקדחים המודרניים קלים מאד לפירוק ובעיקר מנופי או כפתורי הפירוק נשארים על כלי הנשק ואין סיכוי שיאבדו בזמן התהליך, בתנאי שדה כמובן, תע"ש הייתה צריכה לתת את הדעת על זה.

 

לסיכום: המכונה שיצאה מבית תע"ש עובדת גם כשאינה משומנת, כאילו הייתה משומנת, נקייה ומטופלת היטב.

רמת הבטיחות היא עליונה, אבל ניתן היה להקדיש יותר תכנון להנדסת אנוש.  היום, כשכל האקדחים עשויים פלסטיק וכולם רבי-כדורים - כל מה שנשאר לבדוק זה אם האקדח מתאים לידו של היורה, או לא.

 

 

פורסם לראשונה בכתב העת מוגן, 17 באוקטובר, 2003.

 

הערות ותגובות

 

 

 

 

 

האקדח שעושה ברק בעיניים

 

 

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.  המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות © 2005