כתבת עריכה!מנגנוני הפעלה בכלי ירייה


מאת: גבי שטיינהרדט

 

מבוא

כל כלי הירייה הרב-כדוריים זקוקים למנגנון ידני או עצמאי אשר יבצע את הפעולה המחזורית הנחוצה על מנת לאפשר ירי תחמישים ברצף. מערך החלקים הנעים ומעט החלקים הנייחים אשר מבצעים את הפעולה המחזורית, נקראים יחדיו בשם "מנגנון ההפעלה" (Action). 

 

הפעולה המחזורית מורכבת בדרך כלל משמונה שלבים מכנים שונים:

1.      דריכה – הפטיש נמשך או נדחף לאחור וננעל במצב זה.

2.      הזנה – תחמיש חדש נלקח ממקום אחסנת התחמושת ונמסר אל "מנגנון ההפעלה".

3.      טעינה – התחמיש מוחדר במלואו לתוך בית הבליעה שבקנה.

4.      נעילה – הבריח יוצר מגע איתן והדוק עם בית הבליעה.

5.      נקירה/ירייה – הנוקר פוגע בפיקת התחמיש ונורת ירייה.

6.      פתיחת נעילה – הבריח מנתק מגע מבית הבליעה, לאחר ירידת לחצים בקנה.

7.      חליצה  התרמיל מוסר מבית הבליעה.

8.      פליטה – התרמיל נפלט אל מחוץ לגוף כלי הירייה.

 

מנגנונים ידניים כגון רובי מנוף (Lever) או מחלק (Slide or Pump) מנצלים את האנרגיה שבשרירי ידיו של היורה על מנת לתפעל את השלבים השונים בפעולה המחזורית.   מנגנונים עצמאיים לעומת זאת מנצלים כוחות פיסיקליים הנוצרים בהלך הירי, כגון רתע וגזים, ורותמים אותם על מנת לתפעל את אותם שלבי הפעולה המחזורית.  במהלך כתבה זו יסקרו שלושת הגישות הנפוצות והעיקריות לבניית "מנגנוני הפעלה" עצמאיים, קרי:  Blowback, Recoil, Gas.


 

"מנגנון הפעלה" מסוג Blowback (Inertia)

קטגורית מנגנון עצמאי הפשוטה ביותר נקראת ומבוססת על עקרון ההתמדה (Inertia), אך לרוב היא מכונת בשם העממי Blowback.  המאפיין את פעולת מנגנון ה-Blowback הוא שהבריח (Bolt) אינו נעול אל המכנס (Breech) וברוב המקרים, הקנה מקובע ואינו נסוג במהלך הירי.  במנגנון זה הבריח מוחזק צמוד אל המכנס בלחץ קפיץ חזק. כאשר נורת ירייה מתחיל הבריח לנוע לאחור אולם המשקל המשולב של הבריח ומחלק האקדח, אשר בדרך כלל מחוברים יחדיו, מביא לעיכוב בתנועה לאחור ולכן בית הבליעה נפתח לאחר פרק זמן מספק בו הלחצים בקנה ירדו לרמה בטוחה.  הקפיץ המחובר לבריח מחזיר אותו חזרה לכיוון המכנס תוך כדי גריפת תחמיש חדש.  בשלב זה מוכן כלי הירי לירייה נוספת.

 

לעקרון ה-Blowback יש שלש גרסאות שונות:

 Straight Blowback - זוהי השיטה הבסיסית והפשוטה ביותר בה רתע הירי מנוצל להפעלת שלבי מחזור הירי.  בגלל הצורך בתזמון נאות על מנת לחלוץ ולפלוט את התרמיל מהר יחסית, משמש מנגנון זה בעיקר באקדחים היורים תחמישים נמוכי עוצמה כגון  .22LR,.25ACP,.32ACP, .380ACP באקדחים אלו הבריח וראש המחלק די כבדים יחסית למשקל הקליע ועוצמתו. הרבה תתי מקלעים (העוזי לדוגמא) משתמשים ב"מנגנון הפעלה" מסוג זה.

 Retarded Blowback – שיטה זו יוצרת עיכוב כלשהו בתנועת הבריח לאחור באמצעים הנדסיים מכנים (לא ע"י משקל) על מנת להבטיח שהקליע יעזוב את הקנה טרם חשיפת בית הבליעה. דרך אחת לכך היא הוספת מוטות הנמצאים בזוית כמעט ישרה לבריח כך שבגלל מיקומם הלא ליניארי יחסית לתנועת הבריח, הם סופגים חלק מאנרגית הרתע ובכך מעכבים את תנועת הבריח לאחור.  חברת Heckler&Koch הגרמנית משתמשת בזן של שיטה זו תחת השם Roller_Locked_Delayed_Blowback ברבים מכלי הירייה שהיא מייצרת, כגון הרובה G3 ותת-המקלע MP5.  ניתן לראות תרשימים המדגימים עקרון זה באתר של HKPro. 

 Accelerated Blowback – בשיטה נדירה זו אשר כמעט ואינה נמצאת בשימוש, בית הבליעה המנותק מהקנה, נע אחורה לאחר ירייה ומאיץ באופן עצמאי מן הקנה כנגד הבריח.  שיטה זו הנקראת "בית בליעה צף, וויליאמס" או  Williams_Floating_Chamber פותחה ע"י David Williams שמאוחר יותר גם פיתח את מנגנון הפעולה של רובה הקרבין M1 האמריקאי עבור וינצ'סטר.  שיטת הקנה הצף יושמה לדוגמא באקדח Colt Ace Pistol בקליבר 0.22.  רצ"ב תמונה המציגה מנגנון זה.

 

Williams Floating Chamber


 

"מנגנון הפעלה" מסוג Recoil

קטגוריה נוספת של מנגנון הפעלה עצמאי נקראת ומבוססת על ניצול הרתע (Recoil) הנוצר בכלי הירייה בעת הירי.  הדחיפה לאחור של הקנה, בריח ולעיתים גם חלקים נוספים מנוצלת לביצוע שלבי התנועה המחזורית.

המאפיין מנגנונים אלו הוא שהבריח והקנה נעולים ונעים יחד לפרק זמן קצר עד שהקליע עוזב את הקנה ומרבית מהרתע שוכך. הבריח והקנה נפרדים בשלב בו הקנה נעצר בגלל מבנה הכלי ואילו הבריח ממשיך בתנועה אחורה.  במנגנון ה-Blowback האנרגיה האגורה ברתע פועלת רק על הבריח ואילו במנגנון Recoil האנרגיה פועלת על הבריח וגם על הקנה שחופשי לנוע מרחק מסוים.

 

לעקרון ה-Recoil  יש שתי גרסאות שונות:

 Short Recoil -  שיטה זו נמצאת בעיקר באקדחים בהם נעים הבריח והקנה יחד מספר מילימטרים ספורים עד שהם נפרדים זה מזה. ניתן אף להמשיך ולחלק שיטה זו לשני זנים שונים כאשר באחד מהם מואצת תנועת הבריח ואילו בשני בו מואטת תנועת הקנה.  שיטת התאוטה מיושמת ע"י ניתוק הקנה מהבריח ועצירתו באופן פיזי.  שיטה זו נקראת גם בשם "מנגנון בראונינג" והיא מיושמת באקדחים כגון Glock,  FN/Browning Hi-Power, Colt 1911 0.45 ACP ולרוב באקדחים בקליבר 9 מ"מ ומעלה.  שיטת התאוצה מיושמת בעיקר במקלעים כדוגמת מקלעי הבראונינג 0.3 וה-0.50 ובה יכול הקנה לנוע מספר סנטימטרים עד שהוא נפרד מהבריח.

 Long Recoil – במערכות הפועלות לפי מנגנון זה הבריח והקנה יכולים לרתוע יחד באופן חופשי לחלוטין.  למעשה, הבריח והקנה נעים יחד עד לסוף מהלך הרתע ובגלל סיבה זו הפעולה המחזורית של כלים אלו איטית יחסית לשיטות אחרות.  שיטה זו מפעילה גם קפיצים מחזירים נפרדים עבור הקנה והבריח, אולם בסיום מהלך הרתע נפתח הבריח לצורך פליטה ואילו הקנה יכול לנוע חזרה למיקומו המקורי.  שיטה זו מיושמת כיום בעיקר בתותחים ארטילריים אך היו גם מספר דגמי רובי כדוריות של בראונינג שהשתמשו במנגנון זה.

 

רצ"ב תמונה המציגה מנגנון Short Recoil כבדוגמת אקדחי קולט 0.45 דגם 1911.

 


 

"מנגנון הפעלה" מסוג Gas

מרבית הרובים הצבאיים שיוצרו אחר מלחמת העולם השנייה עשו שימוש ב"מנגנון הפעלה" המבוסס על כוח הגזים המתפשטים שנוצרים במהלך הירי כתוצאה מבעירת אבק השריפה שבתחמיש.  בניגוד למערכות רתע או התמדה, האנרגיה המנוצלת לקיום הפעולה המחזורית היא הגזים שבקנה כלי הירייה.

ההבדלים בין כלי ירייה שונים המנצלים את הגזים הם בדרך בה מסיטים חלק מהגז הנוצר אל "מנגנון הפעלה" וכיצד מעבירים את האנרגיה הזו אל הבריח.  בדרך כלל חלק מהגזים הנוצרים בעת הירי מנותבים דרך חור שנקדח בקנה אל "מנגנון ההפעלה".  חלק מהמערכות משתמשות בבוכנה המחוברת לבריח כגון רובה הקלשניקוב הרוסי, וחלק משתמשים בצינורית גזים ארוכה כגון ה-M16 האמריקאי אשר מטיחה בריח עצמאי לאחור בכוח הדף גזים.  בכדי למנוע תקלות בתפעול הכלי, דגש רב מושם על בנית מערכת הגזים מחומרים אשר לא מאפשרים למשקעי פיח להיווצר עליהם.  מרבית הכלים בנויים עם בריח סיבובי על מנת להבטיח נעילה חזקה ביותר.

מנגנון הפעלה הגזי אינו נפוץ באקדחים אולם קיימים דגמים המשתמשים בו, כגון אקדח נשר המדבר תוצרת התעשייה הצבאית הישראלית.

 

הערות ותגובות

 

† חלקים מכתבה זו באדיבות Gunnery Network, מרוין סטנהמר ומקורות נוספים.

 

Home


מסמך זה מוצג כמות שהוא ללא ערבות או אחריות, מפורשת או משתמעת, בהתייחס למידע הכלול בו.  המחבר/ים מסיר/ים כל אחריות, משתמעת או אחרת, מכל אדם המעוניין על דעת עצמו לפעול או להסתמך על תוכן מסמך זה.


כל הזכויות שמורות © 2003